עצי ליצ’י מהזן הונג לונג במיכלי 10 ו-30 ליטר

ליצ’י מהזן הונג לונג מתייחד בכך שיש לו גלעין קטן מאוד – מנוון, שאינו תופס כמעט מקום בתוך הפרי ומשאיר הרבה מקום לציפה בעלת הטעם המשובח והמוכר. בנוסף לכך, הפרי אינו סובל מהכתמים החומים האופיניים לזני הליצ’י האחרים – מאוריציוס ופלורידני לאחר הקטיף ועל כן ניתן לשמור אותו במקרר זמן ארוך יותר.

זן זה מגיע אלינו מויאטנם וכרגע מגודל רק בחלקות ניסוי של מכון וולקני ובמספר שטחים מצומצם באיזור סובב כינרת. במשתלה מוצע כרגע מספר מוגבל של עצי ליצ’י מזן הונג לונג במיכלי 10 ו- 25 ליטר.

הפרי

הפרי מעט גדול יותר מפרי ליצ’י מזנים אחרים ומשקלו כ 40 גרם ליחידה. עובדה זו בצירוף הגלעין המנוון שתופס מעט מקום יוצרים פרי בשרני, בעל ציפת פרי עבה יחסית, שיש בה הרבה יותר “מה לאכול” מאשר בליצ’י רגיל. צבע הפרי הבשל ורדרד, זאת בניגוד לזנים האחרים בהם צבע הפרי בהבשלה אדום. טעמו של ההונג לונג דומה לזני הליצ’י המוכרים לנו.

תכונה נוספת לזן זה היא הבשלה מוקדמת של הפרי. בעוד זני הליצ’י המוכרים מניבים בסביבות חודש אוגוסט, ההונג לונג מבשיל ומוכן לקטיף לקראת סוף יוני מה שיאפשר הגעה מוקדמת לשווקים וקבלת מחיר גבוה לק”ג. לאחרונה נשתלו באיזור סובב כינרת מספר דונמים של ההונג לונג לגידול אינטנסיבי.

מבנה העץ

העץ דומה בגודלו לזנים האחרים: מאוריציוס ופלורידני, ומגיע בבגרות לכדי 6-7 מטרים גובה אם לא מעצבים אותו על ידי גיזום אחת לכמה שנים.

קצב הגידול הנו נמרץ, בניגוד גמור לזנים האחרים.

השורש נוח, מתפתח במבנה של ציצת שורשים ואינו פוגע במבנים וצינורות הנמצאים בקרבתו.

עלוות ההונג לונג סמיכה יחסית, העלים מבריקים ונאים.

גידול העץ

ההונג לונג זקוק לקרקע מנוקזת לצורך התפתחות תקינה. ניתן לגדלו בגדודיות במטעים. ההונג לונג, כמו יתר זני הליצ’י, רגיש לרוחות ולקרקע גירנית. במידה שאיזור השתילה חשוף לרוחות מומלץ להקיף את העץ ב3 עמודים וסביבם רשת צל שתבלום את הרוח.

ההונג לונג מגיב טוב לברזל ומומלץ להוסיף לעצים צעירים מעט ברזל אחת למספר חודשים בתקופת האביב, הקיץ והסתיו.

לליצ’י הונג לונג אין מזיקים מוכרים בארץ ואין לו בעיות מיוחדות המקשות על גידולו וקבלת פרי משובח.

התאמה לתנאי הארץ

איזורי הארץ המתאימים לגידול ההונג לונג דומים לאלו של יתר זני הליצ’י: איזורי החוף, גליל עליון והעמקים. יש להמנע משתילת הונג לונג באיזורים מוכי קרה ורוחות.

לחץ כאן לקטלוג עצים סובטרופיים

ניתן להשיג במשתלה עצי צאלון במגוון גדלים

הצאלון הנו עץ נוי שמקורו במדגסקר והמתפתח לגבהים של 8 מטר ואף יותר. צורתו של עץ הצאלון כיפתית וניתן לעצב אותו בצורות מענינות באמצעות גיזום. מספר עצי צאלון הובאו לארץ בשנות החמישים המוקדמות אך תפוצתם הואטה לאחר שהתברר כי הם רגישים לקרה.

הצאלון מתפתח היטב ברוב סוגי הקרקעות למעט קרקעות גירניות. בנוסף לכך. הצאלון סובל מטמפרטורות נמוכות וכפור. לפיכך העץ מתאים לרוב איזורי הארץ למעט מקומות בהם לא ניתן לספק לו אדמה לא גירנית ומקומות בהם יש קרה.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

לצאלון פריחה אדומה המורכבת מפרחים בודדים בצפיפות גבוהה הנראית מרחוק כאשכולות פרחים. מועד הפריחה הוא בחודשים יולי, אוגוסט ולעיתים אף ספטמבר.

הצאלון מספק צל באמצעות עלווה סמיכה וההצללה תחתיו מלאה.מבנה העץ מאפשר להניח תחתיו ספסל או מספר כיסאות ושולחן ולהנות מצל ומאיזור מוגן, ירוק ונעים לישיבה.

בטיפול נכון קצב גידול עץ הצאלון מהיר מאוד ותוך שנים ספורות העץ יספק צל ויתפוס נוכחות בגינה. ניתן לקבל עצי צאלון בוגרים אשר יקצרו את משך ההמתנה עד לקבלת עץ גדול ומלא בגינה.

הצאלון נשיר ובישראל הוא נכנס לשלכת בחודש דצמבר ומתכסה בעלווה בחודשי האביב (אפריל).

מערכת השורשים של הצאלון הנה אגרסיבית ויש להמנע משתילתו בסמוך לתשתיות ביוב, מדרכות וקירות.

לצאלון פרי שאינו מתאים למאכל. הפרי צורתו תרמילים מאורכים התלויים מן העץ לאחר שנסתיימה הפריחה.

לעיתים מבלבלים בין הצאלון לבין עצי צל אחרים דוגמת סיגלון (ג’קרנדה) או פילטפורום.

עצי שעועית הגלידה במיכלי 30 ו- 50 ליטר

שעועית הגלידה הנו עץ ירוק עד המצטיין בצימוח מהיר ויצירת הצללה אפקטיבית תוך זמן קצר יחסית. מקור העץ בדרום אמריקה שם הוא מגודל בקרבת נחלים כמקור למזון, צל, הכנת משקאות אלכוהולים וכחומר גלם לבניה ולהסקה. שעועית הגלידה גדל במרבית איזורי הארץ בהם אין קרה. הפרי בצורת תרמילים צהבהבים וטעמו מתוק.

מבנה העץ

כאמור, קצב הצימוח מהיר מאוד, בפרט בשנים הראשונות. עץ בוגר יכול להגיע בתנאים מיטביים לכדי 20 מטר ויותר. ענפי העץ מתחילים להתפצל לצדדים בגובה של כ 3 מטר לערך והעלווה בצבע ירוק כהה. תכונות אלו הופכות את העץ אופטימאלי להצללת איזורים נרחבים בגינה. ניתן לעצב את העץ באמצעות גיזום שנתי. השורשים עלולים לפגוע בצינורות ביוב, מדרכות וכו’ ועל כן מומלץ שלא לנטוע את העץ בקרבת האחרונים.
הפריחה מתרחשת בחודשי הקיץ, הפרחים לבנים עדינים למראה ובעלי ריח עדין.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

הפרי

תרמילים צהבהבים היכולים להגיע לאורך של עד 25 ס”מ והמכילים ציפה לבנה ועסיסית המזכירה בטעמה גלידת וניל. ניתן לאכול את הציפה כתחליף בריא לממתקים.

שימושים

שעועית הגלידה מתאים מאוד כעץ צל רחב לגינות גדולות בלבד. כשהעץ מתבגר ניתן לבנות עליו בית עץ או לתלות ערסל על גזעו ללא קושי.

טיפול בשעועית הגלידה

בשל מקורו של העץ הוא זקוק לכמויות נדיבות של מים, במיוחד בשנים הראשונות עד ליצירת מערכת שורשים מסועפת דיה המספיקה לו לקיום עצמאי. יש לבצע את השתילה בקרקע שהועשרה קודם לכן בכ 10% קומפוסט ולאפשר עץ קרינת שמש ישירה במשך מרבית שעות היום. שעועית הגלידה הנו עץ חזק יחסית, אינו סובל ממזיקים ואינו מצריך טיפול וטיפוח מיוחדים.

מקורה באיזורים הטרופיים והסוב – טרופיים של אמריקה. שמו הלועזי של שיח הפסיפלורה הוא passion rine והפרי נקרא passion fruit.

ידועים מעל 400 זנים של פסיפלורה. בישראל נפוצה בעיקר השעונית הסגולה אשר הובאה לארץ מאוסטרליה בתחילת המאה הקודמת.

הפסיפלורה נפוצה כיום בכל אזורי הארץ.

פסיפלורה – מבנה השיח

הפסיפלורה הוא שיח מטפס בעל קנוקנות המאפשרות לו להאחז בעצמים קרובים (גדר, שיח אחר קיר מחוספס או כל דבר אחר) ולטפס עליהם. פסיפלורה הנה ירוקת עד, הפרחים בקוטר של 5 עד 8 ס”מ, צבעם לבן והמרכז סגול. זמן הפריחה בארץ הוא אפריל – מאי. הפסיפלורה בעלת צמיחה אגרסיבית ויכולה להשתלט על כל הגינה אם לא גוזמים אותה ומכווינים את צמיחתה.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

פרי הפסיפלורה

גודל הפרי הבשל כ 7 ס”מ בקוטר, צבעו סגול – ירקרק וככל שההבשלה מתקדמת הופך יותר סגול. בתוך הפרי תמצא תוכן כתום יפה (ובעל טעם ייחודי) וגרעינים קטנים שחורים. הפרי נחשב כאפרודיזיאק (מעורר חשק) וכיום מאוד פופולרי בישראל להכנת מגוון מוצרים: שייקים, גלידות, ריבות עוגות ומה לא.

שתילת פסיפלורה

מומלץ לשתול שתילי פסיפלורה בכל החודשים מחבד חודשי שיא החורף. לאחר השתילה חשוב להקפיד כי איזור השתילה ישאר לח במשך כשבוע עד עשרה ימים (עד שהצמח נקלט).

השקיית ודישון פסיפלורה

בחודשי הקיץ החמים יש להשקות פעמיים עד שלוש בשבוע (תלוי בסוג האדמה). בחודשים בהם פעילות הצמח מצומצמת (חורף וסוף סתיו) יש להשקות פעם אחת בשבוע השקיה לא ארוכה. לעיתים, בעיקר בסוף החורף, ניתן לראות סימני הצהבה בעלי הצמח. הדבר נובע לרוב מחוסר בדשן. אפשר לדשן דישון עדין את צמחי ה- פסיפלורה. לצמח בוגר יש להשתמש בכף שטוחה של דשן פעם עד פעמיים בחודש בחודשי הקיץ בלבד! לצמחי פסיפלורה צעירים אפשר לתת דישון מתון אשר יזרז את הצימוח הנמרץ בלווא הכי.

עוד קצת מידע שימושי על פסיפלורה

1. שיח הפסיפלורה חי בדרך כלל כ 7 שנים ולאחר מכן מתיבש ומת. אם רוצים לתחזק גדר חי ירוקה כל הזמן, יש לשתול שיח חדש כל 5 – 6 שנים.

2. פסיפלורה צריכה הרבה שמש כדי להתפתח בצורה טובה.

3. צמצום כמויות המים לפני הבשלת הפרי עשוי לזרז את ההבשלה.

4. פסיפלורה מניבה פרי במספר מחזורים בשנה ותספק פירות בשלים במהלך מספר חודשים רצופים החל מתחילת הקיץ.

5. צמח פסיפלורה בוגר שאינו מניב פרי הנו בד”כ צמח שמקורו בריבוי ע”י זרעים. רק צמחים שנוצרו ע”י ריבוי וגגטיבי (ייחורים למשל) יניבו פרי.

עצי שיזף סיני במיכלי 30 ליטר

שיזף סיני (מכונה גם שיזף תרבותי) הנו עץ פרי נשיר בגודל בינוני עד קטן המניב פרי בעל טעם משובח בחודשים אוגוסט עד נובמבר. קיימים מספר סוגים של שיזף סיני כשהידועים מביניהם: לי – מבשיל ראשון וטעמו מזכיר תפוח, לנג – מזכיר תמר בטעמו, בנלי – המתוק ביותר.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

הפרי

הפרי בד”כ בקוטר של עד 5 ס”מ והסימן להבשלתו הנו שינוי צבע מצהבהב לחום מלא. הפרי משווק כפרי טרי או בצורתו המיובשת. ע”פ הרפואה הסינית הפרי יעיל להרגעה, טיפול במערכת העיכול, הורדת כולסטרול ותיפקודי הלב. בנוסף לכך יש הטוענים כי מיצוי המופק מהעלים מוריד את הצורך לאכול דברים מתוקים. בנוסף לשימושיו הרפואיים הרבים מתאים השיזף הסיני להכנת מגוון מאכלים ומשקאות.

מבנה העץ

העץ בגודל קטן עד בינוני, מגיע עד לגובה של כ 3 מטר וניתן לעצבו בקלות אף למידות קטנות יותר. בשל גודלו הצנוע הוא מתאים במיוחד לגינות קטנות בהן אין מקום רב. העץ מתאים לתנאי האקלים הישראלי וניתן לשתול אותו במרבית איזורי הארץ.

ניתן להשיג במשתלה עצי אפרסמון ממספר זנים: ג’ירו ו-איז’ו

האפרסמון הנו עץ נשיר, בעל נוף לא גדול השייך למשפחת האבאניים (Ebenaceas). מקור האפרסמון הוא בסין והוא הועבר משם ליפאן וליתר ארצות העולם. האפרסמון מגודל למטרות מסחריות בסין, יפאן, איטליה, ארגנטינה, דרום אפריקה, ברזיל וישראל.

עץ האפרסמון הובא לישראל בתחילת המאה ה20 מאיטליה ומקליפורניה ואוקלם במטעים בחוות הניסיונות שעל יד קיבוץ גבת.

האפרסמון עמיד לתנאי קור קשים. למרות שהעץ מגיע מארצות בהן ישנם גשמים במהלך כל השנה הוא הסתגל יפה לתנאי היובש בארץ.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

קיימים זני אפרסמון הדורשים הבחלה וקיימים זנים אותם ניתן לאכול ישירות מהעץ ללא צורך בהבחלה.

עץ אפרסמון אינו גדול ומצטיין בעלווה יפה ומלאת חיים. לאחר קטיף הפרי ולקראת תקופת השלכת עוטה העץ צבעים אדומים וזהובים משובבי נפש.

ניתן לשתול עץ אפרסמון חשוף שורש בעונת החורף בה העץ נמצא בתרדמה ובשאר עונות השנה כאשר הוא גדל במיכל גידול. בעת שתילה ממיכל הגידול חשוב להשאיר את הגוש בשלמותו שכן גוש שורשים שהתפרק יגרום למות העץ במקרים רבים.

לאחר השתילה יש להקפיד לשמור את הקרקע לחה עד להקלטות העץ. לאחר מכן העץ מסתפק בהשקיה במרווחים גדולים יותר – תלוי בסוג הקרקע.

קרקעות מתאימות לשתילה

עץ אפרסמון מתאים לשתילה בקרקעות כבדות ובינוניות.

יש לדשן את האפרסמון רק בתקופת הפעילות של העץ. דישון בעונת התרדמה של העץ יגרום לו נזק.

ניתן להשיג במשתלה עצי אפרסמון במיכלי 7 ו 30 ליטר.

במשתלה תמצאו עצי תאנה שחורה וירוקה במיכלי גידול במספר גדלים

עץ נשיר ממשפחת התותיים. שמו המדעי Ficus carica והוא נקרא גם פיקוס התאנה. עץ תאנה נפוץ באיזור אגן הים התיכון ומתאים לרוב איזורי הארץ. קיימים מגוון גדול של זנים הנבדלים זה מזה בגודל העץ כמו גם בתכונות הפרי השונות. פירוט בהמשך.
עץ תאנה גדל היטב בתנאי אקלים וקרקעות שונים, מניב פירות מתוקים בתקופת הקיץ וחסכוני מאוד במים. ניתן לחלק את זני התאנה ע”פ פריים: ירוק, שחור וצבעוני (הפרי מופיע בצבעים שונים כגון ירוק, אדום, סגול וכו’). משתייך לשבעת המינים וגדל באיזור ארץ ישראל מזה אלפי שנים.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

מבנה העץ

גודל עץ תאנה משתנה בהתאם לזן. מרבית הזנים הגדלים בארץ הנם גדולים ומגיעים למידות של מעל 8 מטר גובה ו 10 מטר רוחב. ניתן לעצב את העץ ולהתאים אותו לגודל הרצוי ללא קושי ע”י גיזום שנתי. עם גדילתו נבנה העץ בצורה דמויית כיפה היוצרת תחתיה חלל מוצל וקריר שניתן לשבת בו בימות הקיץ.
העלים בעלי גוון ירוק, גדולים מפורצים ומאוצבעים.
עץ התאנה מפתח מערכת שורשים ענפה המסתעפת לרוחב ולעומק. מערכת שורשים זו מאפשרת לעץ להגיע למים החבויים בעומק הקרקע וכך להתקיים ללא השקיה כלל, גם באיזורים מעוטי משקעים.
בעת חיתוך ענף או עלה מופרש מעין שרף לבן העלול לגרום לגירוי ופריחות אצל אנשים מסויימים.

פרי התאנה

גודל הפרי ומועד ההבשלה משתנים על פי הזן. משקל הפרי יכול להגיע ל 55 גרם וקוטרו ל 5 ס”מ בזנים הגדולים ביותר. פנים הפרי יכול להיות ירוק או אדום כהה ועם הבשלת הפרי טעמו הופך מתוק ומשובח. תאנים משמשות להכנת ריבות, קינוחים, עוגות ואף ליווי לבשר.
הפרי סובל מעקיצת זבוב הים התיכון (זבוב הפירות) הגורם לתילוע הפרי. קיים טיפול פשוט ויעיל כנגד מזיק זה.
התאנים השחורות והצבעוניות מגיעות לניבה כארבע שנים לאחר שתילתן. עד אז נוצרים פירות על ענפי העץ אולם הללו נופלים בשלב גידול מוקדם יחסית ולא ניתן לאכול אותם. תאנים ירוקות מניבות בד”כ כבר בשנה הראשונה לאחר השתילה.
הפרי על העץ אינו מבשיל בבת אחת אלא בשלבים ומאפשר פירות בשלים לאורך זמן. לפירות חיי מדף קצרים ולא ניתן לשמור אותם גם בקירור לאורך זמן, על כן נוהגים לייבש אותם. תאנים מיובשות נקראות דבלים ובימי קדם שימשו כ”שימורים” לשיירות וליושבי הארץ.

טיפול בעץ תאנה

עץ תאנה הנו עץ עמיד המתאים לתנאי הארץ. עם שתילתו יש להשקות את העץ במשך כשנה וחצי בכמויות הולכות וקטנות. לאחר כשנה וחצי העץ כבר אמור לפתח מערכת שורשים שתאפשר לו להסתדר ללא השקיה נוספת.
לאחר כשנתיים מומלץ להפסיק כליל את ההשקיה שכן ההשקיה פוגמת באיכות הפרי. עצי תאנה מניבים פרי מתוק ומשובח ללא השקיה כלל. בנוסף לכך, ההשקיה עלולה לגרום למחלות עלים ובעקבותן נשירת עלוות העץ.
ניתן לשתול את העץ בכל עונות השנה בכפוף לטיפול מתאים. יש למקם את העץ בגינה במקום בו יש קרינת שמש ישירה מרבית שעות היום.

איזורי גידול

כאמור, עץ תאנה מתאים לגידול במרבית חלקי הארץ ומתפתח היטב בסוגי קרקע שונים לרבות קרקעות סלעיות, גירניות או כבדות. בנוסף לכך העץ מתמודד היטב עם איזורים בהם משרע הטמפרטורות רחב. חשוב לציין כי העץ אינו מתאים לתנאי מדבר.

ניתן להשיג במשתלה עץ חרוב נקבה במגוון גדלים

החרוב הנו עץ פרי ירוק עד הגדל במרבית איזורי הארץ ומגיע בבגרותו לגובה של כ 10 מטרים. עץ החרוב בעל גזע עבה וניתן לטפס עליו ללא קושי. החרוב מאריך ימים ומגיע לגיל 200 שנה ללא קושי.

שורש החרוב מעמיק ומאפשר לעץ להתקיים ולהתפתח גם באיזורים מעוטי גשמים או באיזורים סלעיים.

פרי החרוב הנו תרמיל באורך של כ 20 סנטימטר, בעל תכולת מים נמוכה מאוד ויש הסוברים כי מכאן בא שמו הדומה למילה “חרב” – יבש. פנים הפרי מכיל כ 15 זרעים אשר בעבר שימשו ליצרת דבק. הפרי מבשיל במחצית אוגוסט ומשמש כיום בעיקר למזון לבהמות אולם יש לו גם שימושים רבים בתעשיית המזון. הפרי נקלה ונטחן ומשמש לייצור שוקולד חרובים הנחשב למזון בריאות.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

פרי עץ חרוב מכיל כ 8% חלבונים, וכן ויטמינים B1, B2, B3, C , סידן, ברזל, אשלגן, נתרן, וסיבים תזונתיים. בעבר נחשב הפרי כתרופה לפצעים בפה, דימומים פנימיים, שלשול, סכרת ועוד.

קיימים עצים דו מיניים (דו ביתיים) אולם מרבית העצים בישראל הנם חד מיניים כלומר זכר ונקבה. הנקבה היא זו הנותנת פרי ואילו הזכר פורח בריח לא נעים. ההאבקה נעשית בעיקר ע”י הרוח.

תנאי גידול של עץ חרוב

גידול החרוב מותנה בתנאים אקלימיים של חורף מתון וקיץ חם ויבש ושל מספר גדול של לילות טל בשנה. דרישות המים של עץ חרוב דומות לאלו של עץ זית.

גידול החרוב באופן מסחרי אינו מקובל בארץ בשל אי כדאיות כלכלית אולם הוא מגודל במספר מקומות בודדים בעולם באופן מסודר ונעשה שימוש בפיריו למאכל בהמות, עופות, קמח למאכל אדם ושימושים נוספים בתעשיות המזון, עיבוד עורות, תעשיות נייר, אריגים דבק ועוד.

ניתן להשיג במשתלה עצי חרוב במספר גדלים ומיכלים

עצי זית מהסוגים סורי, ברנע, פישולן, קלמטה, פיקואל, פרונטויו, מנזלינו ו-נובו

ניתן להשיג במשתלה עצי זיתים במגוון גדלים וסוגים

למעונינים בנטיעה למטרות מסחריות – ניתן להזמין כעת שתילי זיתים מכל הסוגים לחורף 2015-2016

עצי זית הנם ירוקי עד, ומגיעים בתנאי גידול מיטביים לגובה של 10 מטרים ואף יותר. קיימים מינים רבים של זיתים ונהוג לחלק את העיקריים והחשובים שבהם לשתי קטגוריות: זיתים לשמן וזיתים למאכל (לכבישה).

הזית מתאים מאוד לתנאי האקלים והמים בישראל: העץ גודל היטב בטמפרטורות של מעל 18 מעלות צלסיוס ועמיד גם לטמפרטורות נמוכות יותר. נגרם לעץ נזק רק כאשר טמפרטורת הסביבה יורדת לזמן ארוך מתחת ל 0 מעלות.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

זני זיתים לשמן:

זית ברנע
זית סורי
זית פרונטויו

זני זיתים למאכל:

זית פישולן
זית פיקואל
זית מנזלינו
זית נובו

צריכת מים

עצי זית חסכוניים מאוד במים דבר ההופך אותם מתאימים לתנאים בישראל. עצים בוגרים אינם דורשים השקיה כלל במידה והם שתולים בקרקע ולא בעציץ (בימים חמים במיוחד יש להשקות בכמויות מזעריות). עצי זית צעירים יותר דורשים השקיה פעם ב כ 10 ימים. השקייה עודפת גורמת לשני נזקים עיקריים: ריקבונות ופגיעה בהפריה שכן כאשר הלחות באויר עולה, האבקנים נדבקים לעמוד העלי שבפרח ולא מתבצעת הפריה. כתוצאה מכך כמות הפרי פוחתת במידה ניכרת. במטעים מסחריים נהוג להשקות את עצי הזית במים מושבים (בהם אין מחסור כלל) שכן הזיתים עמידים למים אלו.

כמות המים הדרושה לעצי זית שונה מעץ לעץ שכן קיים שוני בין תכונות הכנות השונות מבחינת גודל ועומק מערכת השורשים הנבנית. כאשר אתם רוכשים עץ זית, יש להקפיד לדרוש שהכנה עלי מורכב העץ תהיה כנה עמידה בעלת מערכת שורשים חזקה. אם מקור הכנה אינו ידוע או אינו ברור, לא מומלץ לרכוש את השתיל.

סוגי זיתים

מחלקים את הזיתים לשתי קטגוריות – זני זיתים למאכל ולכבישה וזני זיתים לשמן.

על הקבוצה הראשונה (זיתים למאכל) נמנים מנזלינו, נובו, פיקואל, פישולן. זני זיתים אלו בד”כ מתאפיינים בפרי בעל אחוז שמן נמוך.

לקבוצת הזיתים לשמן נמנים זית ברנע, זית סורי (מומלץ גם למאכל אבל בשל השמן הארומטי והמעולה שלו מייצרים ממנו גם שמן) וכן זית פרונטויו.

זני זיתים עיקריים

זית סורי – קיימים מעל 300 תתי זן של הזית הסורי. הזית הסורי צומח לאט יחסית ואינו מניב יבול רב. הזית מעולה לשמן בשל שמן הזית הארומטי ובעל האיכות הגבוהה המתקבל מהזיתים הסוריים. הזית הסורי טוב גם למאכל. העצים עמידים מאוד למחסור במים ולקרקעות גיריות / סלעיות ובאיכות נמוכה. רגיש במיוחד למזיק הנקרא “עין הטווס” – פטריה המתפתחת בתנאי לחות ופוגעת בעלים. ניתן לקבל במשתלה זיתים סוריים בני 3 במיכל 7 ליטר וכן זיתים בני 6 שנים במיכלי 35 ליטר.

זית ברנע – רבים טוענים כי זהו הזן הטוב ביותר הקיים להפקת שמן זית. הזן מתאים מאוד לתנאי הארץ. בעל קצב התפתחות מהיר מאוד, העץ צומח לגובה ומפתח עלווה במהירות. הפרי מכיל מעל 20% שמן בעצים בוגרים (עץ צעיר מניב פרי בעלי אחוזי שמן נמוכים יותר). הפרי טוב גם לכבישה. רגיש למזיק הנקרא זבוב הים התיכון העוקץ את הפרי. זית ברנע דורש מעט יותר השקייה מהזית הסורי. ניתן להזמין במשתלה עצי זית מהזן ברנע לאביב – קיץ 2010. ניתן לקבל עצי זית מסוג ברנע בני שנתיים וחצי במיכלי 7 ליטר, בני 4 שנים במיכלי 10 ליטר ובני 6 במיכלי 35 ליטר.

פישולן – זן המשמש להפרייה במטעים. בנטיעות מסחריות (במיוחד של הזן ברנע) יש לשתול שתי שורות של ברנע ושורה אחת של פישולן. הדבר מגביר את היבול באופן דרסטי. זית פישולן הוא זית מאכל מובהק, אינו טוב לשמן ומניב מאוחר מאוד. ניתן להזמין במשתלה זיתים מהזן פישולן לאביב – קיץ 2010.

פרונטויו – זן מעולה, מומלץ מאוד לייצור שמן. בעל אחוזי שמן גבוהים ומתאים מאוד לתנאים בארץ. זהו זן “נקי” (כמו הברנע) ואין לו תתי זן כמו לזית הסורי.ניתן להזמין במשתלה זיתים מזן זה לאביב – קיץ 2010.

בנוסף לכך קיימים בשוק הזנים: נובו (טוב למאכל, רגיש למזיקים), מנזלינו (למאכל בלבד), פיקואל (זן מעולה, מומלץ למאכל), קלמטה (רגיש למזיקים).

כיצד להשקות זיתים

עצי זית הנם חסכוניים מאוד במים, ובעלי עמידות למים באיכות ירודה. על כן הם מתאימים לתנאי הארץ. שתילי זיתים צעירים יש להשקות אחת לשבוע עד אשר הם מפתחים מערכת שורשים סבירה. החל מרגע זה יש להפחית את תדירות ההשקיות ולקצר את משכן. השקיה קצרה אחת לשבועיים תספק את צרכי העץ עד הגיעו לבגרות אז יש להפסיק כליל את ההשקיה. חשוב לשים לב כי בתקופות חמות כן צריך לסייע לעצים (גם בוגרים) בהשקייה נוספת, במיוחד אמורים הדברים לזן ברנע.

מזיקים בזיתים

קיימים שני מזיקים עיקריים לעצי זית בישראל: פטריה בשם עין הטווס אשר יוצרת פגיעה בעלים. הפיטריה מתפתחת בלחות גבוהה. הטיפול הוא באמצעות חומרי הדברה וכן טיפול מונע של הפחתת הלחות. זבוב הים התיכון: חרק העוקץ את הפירות. הטיפול הוא באמצעות לוחות פיתיון דביקים וללא חומרי הדברה כלל.

שתילת זיתים

מרווחי השתילה בכרמי זיתים מסחריים תלויים בצורת המסיק המתוכננת. במידה ותהיו מעונינים לבצע מסיק באמצעות מיכון (מנערת) יש ליצור מרווח של כשישה מטרים בין שורה לשורה. במידה והמסיק מבוצע ידנית ניתן להסתפק במרווחים קטנים יותר בין שורות הזיתים.

עצים חסכוניים במים

עצי זית עמידים בתנאים של יובש ומיעוט השקיה אולם קיימם הבדלים בין הזנים. בעוד הזית הסורי יכול להתמודד עם חוסר מוחלט של השקיה ויכולים לגדול “בעל” קרי, ללא השקיה כלל, עצי זית מסוג ברנע חייבים כמות מינימאלית של מים בכדי להתקיים ומחייבים השקיה. קרא עוד עוד על עצים חסכוניים במים.

שתילי ארכונטופניקס המוכר גם בשם ארכיטופניקס או דקל טבעות

ארכונטופניקס, או בכינוי העממי “דקל טבעות” שנגזר מצורת הטבעות הנוצרות בהקף הגזע ובמעלהו עם נשירת העלים המזדקנים ומתנוונים. טבעות אלו משוות לו מראה נאה ומיוחד. דקל ה-טבעות משתייך למשפחת הדיקליים, שהיא משפחה רחבה מאוד ובספרות הבוטנית מוזכרים למעלה מ 2000 זנים שונים של דקלים.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

ענפי דקל הטבעות הבוגר מגיעים לאורך של עד 2 מטרים ומתפצלים לאורך שדרת העלה לעלעלים מאורכים וצרים. הצמיחה מתבצעת ע”י יציאה של עלים מקודקוז הגזע והפתחותם לצדדים. במקביל מתייבשים העלים המבוגרים ביותר (גם הנמוכים ביותר) ונושרים. באופן זה גובהה האכיתופניקס. העלים שנושרים משאירים צלקת בצורת טבעת על הגזע.

פרי ארכונטופניקס אינו מיועד למאכל.

ניתן לשתול את דקל הטבעות גם בשמש מלאה וגם בצל. ארכונטופניקס הגודל בצל יפתח גזע ארוך ודק (בשאיפה להגיע לאור השמש מהר ככל הניתן). שתיל הנשתל בשמש יפתח מבנה עבה ונמוך יותר.