התאמת גודל טקסט באתר
התאמת גודל טקסט באתר
עץ גרגיר פנמה (בשמו הבוטני: Muntingia calabura) הנו עץ פרי ירוק עד שמוצאו דרום מקסיקו, האיים הקאריביים ומרכז אמריקה. לעץ שמות רבים בלועזית ובעברית הוא נקרא גרגר פנמה וכן דובדבן פנמה. העץ מתאים למרבית האיזורים בישראל ומתאים לגינה הביתית. העץ גדל באופן טבעי במרבית איזורי הגידול שלו ולא כגידול חקלאי אינטנסיבי. בקצרה ניתן לומר כי מדובר בעץ נוח לגידול, מתגמל מאוד בפריו ובעל מראה נאה.
הפרי בגודל של ענב גדול. בעת ההבשלה צבעו הופך מירוק לאדום ולו טעם מתוק משובח ומרקם עדין. ניתן לאכול את הפרי והוא מתאים לקינוחים שונים וריבות כמו גם לאכילה במצבו הטבעי – הישר מהעץ. הפרי צומח ומבשיל על העץ במספר מחזורי ניבה שנתיים כאשר עיקר הניבה מתרחשת באמצע – סוף הקיץ. בתוך הפרי מספר רב של גרגירים קטנים צהבהבים בגודל של כחצי מ”מ.
דובדבן פנמה הנו עץ שורד בעל קצב גידול נמרץ. העץ מתפתח ומשגשג גם בקרקעות דלות ויכול לסבול רמות חומציות גבוהות יחסית כמו גם מחסור זמני במים. גודל העץ בבגרותו כ 8 מטרים במידה שלא עוצב ע”י גיזום.
גרגיר פנמה נחשב כזן פולש הודות לתפוצתו המהירה ולעובדה שהוא לעיתים מסכן זנים המצויים בסכנת הכחדה עקב פלישתו לאיזורי הגידול שלהם. הזרעים מופצים ע”י ציפורים ועטלפי פירות הניזונים מהפרי.
גזע העץ בצבע אדום-חום ונהנה מתכונות של קשיחות יחד עם משקל נמוך. העץ אידיאלי לנגרות. מקלפית העץ ניתן להכין חבלים.
שתילה של דובדבן פנמה בגנים ציבוריים מבטיחה צימוח והצללה מהירים כמו גם נוכחות ציפורים הבאות להנות מהפרי האטרקטיבי בתקופות הניבה.
שורשי העץ אינם אגרסיביים ולא יצרו נזק למבנים ותשתיות סמוכים.
דובדבן פנמה יתמודד היטב עם תנאי האקלים ברוב חלקי הארץ אם כי איזורים בהם רוחות חזקות לא יטיבו עמו. בנוסף העץ אינו עמיד לקרה וימות באיזורים בהם הטמפרטורה יורדת מתחת ל 0. גרגיר פנמה יכול להתפתח ברוב סוגי הקרקעות בישראל אולם היות שישראל אינה משתייכת לבית גידולו הטבעי של העץ מומלץ להעניק לו תנאים טובים ככל הניתן ע”מ להנות מעץ המתפתח היטב.
שתילת העץ אפשרית בכל עונות השנה אם כי באיזורים קרים יחסית מומלץ כי השתילה תתבצע בעונה החמה. יש לשתול את העץ במקום חשוף לשמש כך שיהנה מקרינת שמש לפחות למספר שעות ביום. באיזורים מוכי רוחות מומלץ להגן על השתיל הצעיר בשנותיו הראשונות בעזרת רשת צל הכרוכה מסביב ל 3 עמודים, באופן כזה שהרוח לא תכה בעץ.
למרות שגרגיר פנמה עמיד למחסור זמני במים חשוב להשקות אותו באופן סדיר ובכמות מתאימה. ניתן להשתמש בקומפוסט בריכוז של כ 10% לטיוב הקרקע לפני השתילה.
גואנבנה (שם בוטני אנונה מוריקטה – Annona muricata) הנו עץ פרי ירוק עד ממשפחת האנוניים אשר מוצאו כמו גם בית הגידול הטבעי שלו הוא מרכז אמריקה והאיים הקאריביים אולם כיום הוא מגודל באיזורים נרחבים בעולם בהם תנאי האקלים מאפשרים זאת. גואנבנה גדל גם בישראל אולם חשוב להקפיד ולספק לו בית גידול המותאם לצרכיו. שם נוסף לעץ גואנבנה הוא גרביולה וההתיחסות הכתובה אליו עושה שימוש בשני השמות. לפרי הגואנבנה מיוחסות תכונות מרפא למחלת הסרטן (הרחבה בהמשך).
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
העץ אינו גדול ובבגרותו מגיע הגואנבנה לגובה של כ 4 מטרים בלבד וכ 3 מטרים רוחב. עלוות העץ בצבע ירוק כהה, בסמיכות בינונית וצורת העלים אובלית. גודל העלים בין 5 ל 15 ס”מ, בהתאם לתנאי הגידול. גואנבנה אינו מתאים כעץ צל אך בשל גודלו הצנוע הוא אידאלי לגינות קטנות או לגינות גג. הענפים הצעירים מעט שעירים ועם התבגרותם נושרות השערות והענף מתעצה. קצב הגידול של העץ בישראל הנו בינוני.
עדכון מאי 2016: במלאי נבטים של גואנבנה במיכלי 7 ליטר. מי שרוצה יכול לבוא לקנות
בתמונה: הנבטים נכון להיום: 30 אפריל 2016. מומלץ להרים טלפון לפני שבאים כדי לוודא שעוד נשאר.
הפרי נקרא Soursop הנו בעל קליפה ירוקה ועליה יופיעו זיזים הנראים כמו קוצים מנווונים. גודל וצורת הזיזים הנו בהתאם לזן. צורתו של פרי הגואנבנה מעט מאורכת או ביצתית כשהחלק העליון רחב ואילו החלק התחתון המרוחק מהעוקץ מעט דק יותר. ציפת הפרי בצבע לבן ובה זרעים שחורים באורך של כ 1.5 עד 2 ס”מ. הפרי גדול מגיע ל 30 ס”מ אורך ולמשקל של כ 4 ק”ג. חשוב לציין כי גודל זה מושג בארצות מוצאה של הגרביולה ואילו בישראל, בה תנאי האקלים אינם אידיאליים לעץ, ניתן לצפות לפרי קטן יותר. הפרי עשיר בויטמין B1, B2 ו-C וטעמו חמוץ מתוק. יש מי שמתאר את הטעם כשילוב של תות שדה ושל אננס. אולם על אף טעמו המיוחד של הפרי אין זו הסיבה העיקרית להתעניינות הרבה בו בשנים האחרונות. לפרי גרביולה כמו גם לחלקים נוספים בעץ נודעו סגולות המסייעות במלחמה במחלת הסרטן כמו גם במחלות נוספות.
בשנות ה-70 של המאה שעברה החלו להצטבר עדויות בקשר עם הגרביולה בדבר המצאם של חומרים המדכאים תאים סרטניים מ 12 סוגים ובהם סרטן השד, סרטן השחלות, סרטן המעי הגס, הריאות, הלבלב, ערמונית , לימפומה ועוד. חומרים אלו נמצאו במספר חלקים בעץ הגרביולה: עלים, קליפת הגע, שורשים כמו גם בפרי ובזרעים.
בדיקות נוספות שנערכו מצאו כי לחומרים שבצמח יכולת לחזק את המערכת החיסונית ולשפר משמעותית את מצבם והרגשתם הכללית של חולים במחלות אוטואימיוניות. בנוסף רבים טוענים כי לעץ יכולות מובהקות בריפוי מחלות כמו קרוהן, טרשת נפוצה, זאבת ופיברומיאלגיה.
סגולות רפואיות נוספות של הגרביולה: מורידה חום, אנטי ויראלי, אנטי דלקתי, אנטי פיטרייתי, קוטל תולעי מעיים, נוגדת דיכאון ועוד.
הממסד הרפואי וחברות התרופות עומדות על כך שאף אחד מהמחקרים ומהבדיקות הטוענים ליכולת הריפוי של הגואנבנה, לא בוצעו ע”י מדענים ועל כן אין להתיחס אליהם ברצינות. יתר על כן, נשמעו טענות כי הגרביולה יוצרת סמפטומים הדומים לאלו של מחלת הפרקינסון.
הסתייגות 1: הגואנבנה הנו צמח בעל השפעה על גוף האדם ואינו מומלץ לנשים בהריון, אנשים הסובלים מלחץ דם נמוך וחולי לב. יש לנקוט במשנה זהירות ולהוועץ בגורם מקצועי בנושא טיפול רפואי בגואנבנה במידה והנכם מעוניינים להשתמש בעץ לצרכים רפואיים.
הסתייגות 2: הדברים שנאמרו כאן בנושא תכונותיו הרפואיות של הגואנבנה ובפרט היותו מדכא תאים סרטניים הם תוצר של מחקר אינטרנטי בשילוב עם מידע שהועבר לנו בעל פה דרך אנשים רבים. לא ערכנו מחקר קליני בנושא ואין אנו יכולים לערוב לדיוקו של המידע ולעדכניותו.
לא ניתן לקנות כיום פרי גואנבנה באינטרנט אולם יש אבקות, כדורים, מיצויים ושמנים רבים למכירה. תמיד מומלץ לבדוק את אמינות המוכר כמו גם איכות ואמינות המוצר.
בית גידולה הטבעי של הגרביולה הוא איזורים בעלי אקלים טרופי הקרובים יחסית לקו המשווה. יחד עם זאת, תפוצת הגרביולה לאיזורים שונים בעולם גדולה יחסית והוא מגודל באופן מסחרי בחלקים טרופיים של אפריקה ודרום מזרח אסיה.
הגרביולה יכול לגדול במספר איזורים בישראל אולם חשוב לדעת כי מדובר בעץ פרי בעל רגישות לקור ואינו בעל עמידות לקרה (טמפרטורות שמתחת ל 9 מעלות צלסיוס). טמפרטורה נמוכה תביא לנשירת העלים ובהמשך למוות של העץ, בפרט בשנותיו הראשונות. קרקעות דלות אינן מהוות בעיה כל עוד אינן כוללות מרכיב גירני.
קרקע – כאמור קרקעות דלות אינן מהוות מכשול והעץ יניב פרי גם בקרקעות דלות יחסית. יחד עם זאת טיוב הקרקע בעזרת כ 10% קומפוסט באיזור בית השורשים יסיע לעץ. בנוסף חשוב ליצר עבור הגואנבנה איזור שתילה מנוקז בו לא עומדים מים בחורף.
הגנה מקרה – בשנותיו הראשונות במשתלה נהנה הגואנבנה מחימום קל בחורף אשר מסייע לו לצלוח את החודשים הקרים. שתילה בקרבת קיר בית מגורים בשילוב עם הגנה מרוח עשויות לסייע לעץ להתמודד טוב יותר עם טמפרטורות נמוכות בחורף.
השקיה – הגואנבנה אינו בנוי להתמודד עם יובש ועל כן יש לספק לו סביבת בית שורשים לחה. צריכת המים היא פונקציה של גודל הנוף, סוג הקרקע והטמפרטורה ועל כן יש לעקוב ולהתאים את מנת ההשקיה למצב העץ. בשנים הראשונות יש להשקות בסמוך לגזע ועם התפתחות בית השורשים מומלץ להרחיב את רדיוס ההרטבה עד לכ 2 – 2.5 מטרים.
אור – לגואנבנה דרושה קרינת שמש ישירה למשך מספר שעות ביום לפחות.
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
ליצ’י מהזן הונג לונג מתייחד בכך שיש לו גלעין קטן מאוד – מנוון, שאינו תופס כמעט מקום בתוך הפרי ומשאיר הרבה מקום לציפה בעלת הטעם המשובח והמוכר. בנוסף לכך, הפרי אינו סובל מהכתמים החומים האופיניים לזני הליצ’י האחרים – מאוריציוס ופלורידני לאחר הקטיף ועל כן ניתן לשמור אותו במקרר זמן ארוך יותר.
זן זה מגיע אלינו מויאטנם וכרגע מגודל רק בחלקות ניסוי של מכון וולקני ובמספר שטחים מצומצם באיזור סובב כינרת. במשתלה מוצע כרגע מספר מוגבל של עצי ליצ’י מזן הונג לונג במיכלי 10 ו- 25 ליטר.
הפרי מעט גדול יותר מפרי ליצ’י מזנים אחרים ומשקלו כ 40 גרם ליחידה. עובדה זו בצירוף הגלעין המנוון שתופס מעט מקום יוצרים פרי בשרני, בעל ציפת פרי עבה יחסית, שיש בה הרבה יותר “מה לאכול” מאשר בליצ’י רגיל. צבע הפרי הבשל ורדרד, זאת בניגוד לזנים האחרים בהם צבע הפרי בהבשלה אדום. טעמו של ההונג לונג דומה לזני הליצ’י המוכרים לנו.
תכונה נוספת לזן זה היא הבשלה מוקדמת של הפרי. בעוד זני הליצ’י המוכרים מניבים בסביבות חודש אוגוסט, ההונג לונג מבשיל ומוכן לקטיף לקראת סוף יוני מה שיאפשר הגעה מוקדמת לשווקים וקבלת מחיר גבוה לק”ג. לאחרונה נשתלו באיזור סובב כינרת מספר דונמים של ההונג לונג לגידול אינטנסיבי.
העץ דומה בגודלו לזנים האחרים: מאוריציוס ופלורידני, ומגיע בבגרות לכדי 6-7 מטרים גובה אם לא מעצבים אותו על ידי גיזום אחת לכמה שנים.
קצב הגידול הנו נמרץ, בניגוד גמור לזנים האחרים.
השורש נוח, מתפתח במבנה של ציצת שורשים ואינו פוגע במבנים וצינורות הנמצאים בקרבתו.
עלוות ההונג לונג סמיכה יחסית, העלים מבריקים ונאים.
ההונג לונג זקוק לקרקע מנוקזת לצורך התפתחות תקינה. ניתן לגדלו בגדודיות במטעים. ההונג לונג, כמו יתר זני הליצ’י, רגיש לרוחות ולקרקע גירנית. במידה שאיזור השתילה חשוף לרוחות מומלץ להקיף את העץ ב3 עמודים וסביבם רשת צל שתבלום את הרוח.
ההונג לונג מגיב טוב לברזל ומומלץ להוסיף לעצים צעירים מעט ברזל אחת למספר חודשים בתקופת האביב, הקיץ והסתיו.
לליצ’י הונג לונג אין מזיקים מוכרים בארץ ואין לו בעיות מיוחדות המקשות על גידולו וקבלת פרי משובח.
איזורי הארץ המתאימים לגידול ההונג לונג דומים לאלו של יתר זני הליצ’י: איזורי החוף, גליל עליון והעמקים. יש להמנע משתילת הונג לונג באיזורים מוכי קרה ורוחות.
הצאלון הנו עץ נוי שמקורו במדגסקר והמתפתח לגבהים של 8 מטר ואף יותר. צורתו של עץ הצאלון כיפתית וניתן לעצב אותו בצורות מענינות באמצעות גיזום. מספר עצי צאלון הובאו לארץ בשנות החמישים המוקדמות אך תפוצתם הואטה לאחר שהתברר כי הם רגישים לקרה.
הצאלון מתפתח היטב ברוב סוגי הקרקעות למעט קרקעות גירניות. בנוסף לכך. הצאלון סובל מטמפרטורות נמוכות וכפור. לפיכך העץ מתאים לרוב איזורי הארץ למעט מקומות בהם לא ניתן לספק לו אדמה לא גירנית ומקומות בהם יש קרה.
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
לצאלון פריחה אדומה המורכבת מפרחים בודדים בצפיפות גבוהה הנראית מרחוק כאשכולות פרחים. מועד הפריחה הוא בחודשים יולי, אוגוסט ולעיתים אף ספטמבר.
הצאלון מספק צל באמצעות עלווה סמיכה וההצללה תחתיו מלאה.מבנה העץ מאפשר להניח תחתיו ספסל או מספר כיסאות ושולחן ולהנות מצל ומאיזור מוגן, ירוק ונעים לישיבה.
בטיפול נכון קצב גידול עץ הצאלון מהיר מאוד ותוך שנים ספורות העץ יספק צל ויתפוס נוכחות בגינה. ניתן לקבל עצי צאלון בוגרים אשר יקצרו את משך ההמתנה עד לקבלת עץ גדול ומלא בגינה.
הצאלון נשיר ובישראל הוא נכנס לשלכת בחודש דצמבר ומתכסה בעלווה בחודשי האביב (אפריל).
מערכת השורשים של הצאלון הנה אגרסיבית ויש להמנע משתילתו בסמוך לתשתיות ביוב, מדרכות וקירות.
לצאלון פרי שאינו מתאים למאכל. הפרי צורתו תרמילים מאורכים התלויים מן העץ לאחר שנסתיימה הפריחה.
לעיתים מבלבלים בין הצאלון לבין עצי צל אחרים דוגמת סיגלון (ג’קרנדה) או פילטפורום.
שעועית הגלידה הנו עץ ירוק עד המצטיין בצימוח מהיר ויצירת הצללה אפקטיבית תוך זמן קצר יחסית. מקור העץ בדרום אמריקה שם הוא מגודל בקרבת נחלים כמקור למזון, צל, הכנת משקאות אלכוהולים וכחומר גלם לבניה ולהסקה. שעועית הגלידה גדל במרבית איזורי הארץ בהם אין קרה. הפרי בצורת תרמילים צהבהבים וטעמו מתוק.
כאמור, קצב הצימוח מהיר מאוד, בפרט בשנים הראשונות. עץ בוגר יכול להגיע בתנאים מיטביים לכדי 20 מטר ויותר. ענפי העץ מתחילים להתפצל לצדדים בגובה של כ 3 מטר לערך והעלווה בצבע ירוק כהה. תכונות אלו הופכות את העץ אופטימאלי להצללת איזורים נרחבים בגינה. ניתן לעצב את העץ באמצעות גיזום שנתי. השורשים עלולים לפגוע בצינורות ביוב, מדרכות וכו’ ועל כן מומלץ שלא לנטוע את העץ בקרבת האחרונים.
הפריחה מתרחשת בחודשי הקיץ, הפרחים לבנים עדינים למראה ובעלי ריח עדין.
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
תרמילים צהבהבים היכולים להגיע לאורך של עד 25 ס”מ והמכילים ציפה לבנה ועסיסית המזכירה בטעמה גלידת וניל. ניתן לאכול את הציפה כתחליף בריא לממתקים.
שעועית הגלידה מתאים מאוד כעץ צל רחב לגינות גדולות בלבד. כשהעץ מתבגר ניתן לבנות עליו בית עץ או לתלות ערסל על גזעו ללא קושי.
בשל מקורו של העץ הוא זקוק לכמויות נדיבות של מים, במיוחד בשנים הראשונות עד ליצירת מערכת שורשים מסועפת דיה המספיקה לו לקיום עצמאי. יש לבצע את השתילה בקרקע שהועשרה קודם לכן בכ 10% קומפוסט ולאפשר עץ קרינת שמש ישירה במשך מרבית שעות היום. שעועית הגלידה הנו עץ חזק יחסית, אינו סובל ממזיקים ואינו מצריך טיפול וטיפוח מיוחדים.
מקורה באיזורים הטרופיים והסוב – טרופיים של אמריקה. שמו הלועזי של שיח הפסיפלורה הוא passion rine והפרי נקרא passion fruit.
ידועים מעל 400 זנים של פסיפלורה. בישראל נפוצה בעיקר השעונית הסגולה אשר הובאה לארץ מאוסטרליה בתחילת המאה הקודמת.
הפסיפלורה נפוצה כיום בכל אזורי הארץ.
הפסיפלורה הוא שיח מטפס בעל קנוקנות המאפשרות לו להאחז בעצמים קרובים (גדר, שיח אחר קיר מחוספס או כל דבר אחר) ולטפס עליהם. פסיפלורה הנה ירוקת עד, הפרחים בקוטר של 5 עד 8 ס”מ, צבעם לבן והמרכז סגול. זמן הפריחה בארץ הוא אפריל – מאי. הפסיפלורה בעלת צמיחה אגרסיבית ויכולה להשתלט על כל הגינה אם לא גוזמים אותה ומכווינים את צמיחתה.
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
גודל הפרי הבשל כ 7 ס”מ בקוטר, צבעו סגול – ירקרק וככל שההבשלה מתקדמת הופך יותר סגול. בתוך הפרי תמצא תוכן כתום יפה (ובעל טעם ייחודי) וגרעינים קטנים שחורים. הפרי נחשב כאפרודיזיאק (מעורר חשק) וכיום מאוד פופולרי בישראל להכנת מגוון מוצרים: שייקים, גלידות, ריבות עוגות ומה לא.
מומלץ לשתול שתילי פסיפלורה בכל החודשים מחבד חודשי שיא החורף. לאחר השתילה חשוב להקפיד כי איזור השתילה ישאר לח במשך כשבוע עד עשרה ימים (עד שהצמח נקלט).
בחודשי הקיץ החמים יש להשקות פעמיים עד שלוש בשבוע (תלוי בסוג האדמה). בחודשים בהם פעילות הצמח מצומצמת (חורף וסוף סתיו) יש להשקות פעם אחת בשבוע השקיה לא ארוכה. לעיתים, בעיקר בסוף החורף, ניתן לראות סימני הצהבה בעלי הצמח. הדבר נובע לרוב מחוסר בדשן. אפשר לדשן דישון עדין את צמחי ה- פסיפלורה. לצמח בוגר יש להשתמש בכף שטוחה של דשן פעם עד פעמיים בחודש בחודשי הקיץ בלבד! לצמחי פסיפלורה צעירים אפשר לתת דישון מתון אשר יזרז את הצימוח הנמרץ בלווא הכי.
1. שיח הפסיפלורה חי בדרך כלל כ 7 שנים ולאחר מכן מתיבש ומת. אם רוצים לתחזק גדר חי ירוקה כל הזמן, יש לשתול שיח חדש כל 5 – 6 שנים.
2. פסיפלורה צריכה הרבה שמש כדי להתפתח בצורה טובה.
3. צמצום כמויות המים לפני הבשלת הפרי עשוי לזרז את ההבשלה.
4. פסיפלורה מניבה פרי במספר מחזורים בשנה ותספק פירות בשלים במהלך מספר חודשים רצופים החל מתחילת הקיץ.
5. צמח פסיפלורה בוגר שאינו מניב פרי הנו בד”כ צמח שמקורו בריבוי ע”י זרעים. רק צמחים שנוצרו ע”י ריבוי וגגטיבי (ייחורים למשל) יניבו פרי.
היסמין משתייך למשפחת הזיתיים וכולל כ – 200 מינים שמוצאם באיזורים החמים של העולם הישן. היום נפוצים צמחי ה-יסמין באיזורים הטרופיים והתת טרופיים.
מיני ה יסמין הם שיחים מטפסים או זקופים, עליהם על פי רוב נגדיים ומורכבים מ 3 עד 7 עלעלים. במינים בודדים הצטמצם מספר העלעלים לאחד.
פרחי היסמין הנם דו מיניים, ערוכים בקבוצות וריחניים מאוד.
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
המין הידוע ביותר הוא היסמין הרפואי (Jofficinale) שפרחיו הלבנים מפיצים ריח ניחוח. מוצאו בצפון הודו ובפרס, גובהו מגיע עד 6 מטרים וגזעו הגמיש אינו יציב במיוחד וזקוק למשען.
קרוב ליסמין הרפואי, מוצאו בהימליה והוא תורבת בכל העולם. פרחיו גדולים מפרחי ה-יסמין הרפואי ואדומים בקצה התחתון.
צורתו צורת שיח , גדל בעיקר באיזורי הים התיכון ומצטיין בפרחיו הצהובים חסרי הריח הפורחים באביב.
ריח הבושם המיוחד של היסמין מנוצל לתעשיית התמרוקים ע”י סיפוחו לשמן זית. ריחו של ה יסמין בא לו בעיקר מן ה קטון – יאסמון המצוי גם בשמן אתרי של פרחי תפוז והקרוב מבחינה כימית לפירתרינים שבבן חרצית.
מאחר שחומר זה הוא מהיקרים שבחומרי הבושם הטיבעיים, מרבים להשתמש בתעשיית התמרוקים בתחליפיו הסינטטיים שריחם דומה לשלו.
תה יסמין – מכינים תה יסמין מפרחי השיח התרבותי הגדלים בסין ומפרחי היסמין הערבי שמוצאו מהודו.
יסמין רפואי – גובה השיח כ- 1.2 מטר, מיכל 6 ליטר.
ניתן לראות בתמונה התחתונה בעמוד זה.
יסמין ערבי (סמבק) – גובה השיח מטר עד שניים, מיכל 10 ליטר.
יסמין אזורי – גובה השיח מטר עד שניים , מיכל 10 ליטר.
יסמין פולי – גובה השיח כ מטר אחד, בעל פרח מורכב בקצות הענפים. מיכל 6 ליטר.
ניתן לראות בתמונה מימין.
כל הצמחים הנם ירוקי עד, מתאימים לשתילה בשמש מלאה או חלקית. אין לצמחים אלו מזיקים מיוחדים בארץ למעט כנימות שעשויות להטפל אליהם לעיתים.
טיפול ביסמין: אין טיפול חריג מעבר לטיפול הסטנדרטי של השקיה ודישון נאותים. הסבר מפורט כיצד יש להשקות ולדשן ניתן לקבל אצל בעל המשתלה.
ארכונטופניקס, או בכינוי העממי “דקל טבעות” שנגזר מצורת הטבעות הנוצרות בהקף הגזע ובמעלהו עם נשירת העלים המזדקנים ומתנוונים. טבעות אלו משוות לו מראה נאה ומיוחד. דקל ה-טבעות משתייך למשפחת הדיקליים, שהיא משפחה רחבה מאוד ובספרות הבוטנית מוזכרים למעלה מ 2000 זנים שונים של דקלים.
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
ענפי דקל הטבעות הבוגר מגיעים לאורך של עד 2 מטרים ומתפצלים לאורך שדרת העלה לעלעלים מאורכים וצרים. הצמיחה מתבצעת ע”י יציאה של עלים מקודקוז הגזע והפתחותם לצדדים. במקביל מתייבשים העלים המבוגרים ביותר (גם הנמוכים ביותר) ונושרים. באופן זה גובהה האכיתופניקס. העלים שנושרים משאירים צלקת בצורת טבעת על הגזע.
פרי ארכונטופניקס אינו מיועד למאכל.
ניתן לשתול את דקל הטבעות גם בשמש מלאה וגם בצל. ארכונטופניקס הגודל בצל יפתח גזע ארוך ודק (בשאיפה להגיע לאור השמש מהר ככל הניתן). שתיל הנשתל בשמש יפתח מבנה עבה ונמוך יותר.
עץ קפה (הסוג נקרא Coffea) הנו צמח תדיר ירוק שאינו עומד בשלכת, עלוותו בצבע ירוק כהה ואינה צפופה. בשל מידותיו הצנועות של עץ הקפה מתייחסים אליו לעיתים גם כשיח קפה. פולי קפה משמשים להכנת משקאות קפה הפופולאריים מאוד בכל רחבי העולם ונסחרים בהיקפים גדולים מאוד במגוון שווקים. למעשה הסחורה היחידה הנסחרת בהקפים גדולים מהקפה בשווקי הסחורות בעולם הוא הנפט. קיימים עשרות מינים של קפה אולם במאמר זה נתייחס לסוג ערביקה אשר מקורו, ככל הנראה, באתיופיה ואשר הובא לחצי האי ערב בסביבות שנת 1500 לספירה. הצמח מגודל בצורה מסחרית במדינות דרום אמריקה ובראשן ברזיל וקולומביה וכן בויטנאם, אתיופיה, הודו ומספר מדינות נוספות. קפה ערביקה הוא זן הקפה האיכותי והמבוקש ביותר בקרב הצרכנים.
פרי הקפה קטן (פחות מ 1 ס”מ אורך) ולקראת ההבשלה משנה את צבעו לאדום כהה. הפרי גדל על ענפי עץ הקפה בקבוצות של כ 15 – 20 פירות בכל קבוצה והקטיף קל ונוח אך מתבצע ידנית. הפרי כולל שני פולים, ציפה וקליפה העוטפות אותם. הציפה אינה מיועדת למאכל והשימוש אשר נעשה בפרי הקפה כולל קלייה של הפולים וטחינה לאבקה המשמשת להכנת משקאות קפה שונים. פולי קפה מיובשים מכילים קפאין בריכוז של כ 1% ושתית משקאות קפה שונים גורמת לתחושת ערנות וריכוז מוגברים. עץ קפה מתחיל להניב פרי בגיל 3 שנים. כמות הפרי על עצים מזנים פוריים המגודלים בתנאים מיטביים הנה רבה אולם בגינה הביתית אין לצפות לכמות פרי גבוהה במיוחד
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
עץ קפה צומח לגובה של כ 3.5 מטרים, עלוותו הכהה אינה צפופה ולא ניתן להשתמש בו להצלה. שורשי העץ אינם אגרסיביים ולא גורמים נזקים למבנים ותשתיות סמוכות, מה שמאפשר לשתול את העץ בסמוך לקירות בתים, חומות וכו’. מחסור באור עשוי לגרום להתפתחות “שרביטים” – ענפים ארוכים, גמישים ולא מעוצים ויצירת מבנה צר וחלש לעץ. כמות אור מספקת יחד עם גיזום שנתי לטובת עיצוב נכון יאפשרו לעץ לפתח מבנה רצוי הכולל התפצלויות בענפים וצמיחה גם לרוחב. קצב הגידול בישראל הנו איטי יחסית והעץ מגיע לגודל מלא רק לאחר כ 5 שנים לערך מיום השתילה. באיזורי מוצאו קצב הגידול מהיר יותר.
איזורי הגידול הטבעיים של הקפה הם האיזורים הסמוכים לקו המשווה ודרומה עד לקו רוחב 35, איזורים בהם כמות המשקעים גבוהה מ 1200 מ”מ ומשרע הטמפרטורות מצומצם יחסית ונע בין כ 15 מעלות ל 25 מעלות צלסיוס. ישראל אינה נמנית עם איזורים אלו אולם גם בישראל נעשו בעבר ניסיונות מוצלחים יחסית לגידול מסחרי של קפה אשר הופסקו בשל עלויות הקטיף הידני הגבוהות וכן בשל כמויות המים הגבוהות אותן דורש גידול מסחרי של קפה. ניתן לגדל את עץ הקפה בישראל במספר איזורים הנהנים מתנאי אקלים שאינם כוללים קרה בחורף ואף להנות מפרי. בנוסף לכך ולצורך התפתחות תקינה, דורש הצמח מספר שעות ביום של קרינת שמש ישירה וכן קרקע עשירה ומזינה.
עץ קפה בוגר דורש כ 12 ליטר מים ליום, כתלות כמובן בסוג הקרקע ועונת השנה. מומלץ להשקות בעזרת טפטוף בהתקנה סמוך לגזע העץ. למידע נוסף מומלץ לעניין במאמר בנושא התקנת טיפטוף בגינה. טרם שתילת העץ מומלץ להעשיר את איזור השתילה בקומפוסט אורגני בריכוז של כ %15 עד 20%. בעצים קיימים ניתן להצניע קומפוסט בקרקע אחת לשנה בעזרת מתחחת.
מורינגה הנה עץ שלכתי מותנה אשר אינו נכנס לשלכת בארצות מוצאו אך במרבית האיזורים בישראל משיר את עליו בתקופת החורף. באיזור ים המלח לעומת זאת המורינגה ממשיך לגדול גם בחורף. המורינגה מגיע לגובה של כ 7.5 מטרים בבגרותו ומיוחסות לו תכונות תזונה ומרפא יוצאות דופן ומרשימות. עצי מורינגה מסוגלים להתפתח בתנאים של משקעים מועטים ובקרקעות דלות בהן יתקשו צמחים אחרים להתפתח. קיימים מספר סוגים של מורינגה אולם הסוג ה”מעניין” ביותר הוא מורינגה מכונפת – Moringa oleifera ובו גם נעסוק כאן.
מקורו של עץ המורינגה בצפון הודו ואיזור תפוצתו משתרע כיום על פני הודו כולה, חלקים נרחבים באפריקה, דרום מזרח אסיה וכן ארצות רבות במרכז ודרום אמריקה. בארצות עולם שלישי רבות מגודל עץ המורינגה כגידול אינטנסיבי (חקלאי). בצורת גידול זו גודמים את העץ בגובה נמוך כך שהתרמילים והעלים נשארים בהישג ידו של המגדל.
המורינגה משתייכת למשפחה נפרדת ועצמאית ואינה משתייכת למשפחת הקיטניות כפי שסברו בתחילה. באופן מפתיע, נתגלתה קרבה גנטית בין המורינגה לפפאיה.
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
לעץ המורינגה תרמילים מאורכים ודקים היכולים להגיע במקרים מיוחדים גם לאורך של 70 ס”מ ומכאן שמם drumstick (מקלות תיפוף). צבע התרמילים ירקרק חום והם מתאימים לאכילה לאחר בישול קצר במים. הזרעים שבתוך התרמילים מפיקים שמן ארומטי המתאים לבישול או קוסמטיקה. באפריקה נתגלה שהזרעים יעילים מאוד לטיהור מים ממקורות באיכות ירודה והפיכתם למתאימים לשתיה. לעלים הירוקים ניחוח דק המזכיר עדשים או בוטנים והם ניתנים למאכל מבושלים או טריים. טעמם של העלים מעט מריר ומעט חריף. בהתחלה קשה קצת להסתגל לטעם אולם ככל שמרבים באכילה מתרגלים למורינגה. מעדויות של צרכני מורינגה קבועים עולה שאחת מההשפעות המורגשות ביותר של צריכת מורינגה היא עליה ברמת האנרגיה וחיוניות הגוף.
מורינגה נודע בעולם בשל ערכיו התזונתיים המפתיעים ולא בכדי נקרא באיזורים מוכי רעב בשמות מחמיאים כמו “עץ האמהות” או “עץ הפלא”. כאמור, עלי ופרי מורינגה מספקים ויטמינים, מינרלים וחומרי הזנה בכמויות גדולות פי כמה ממזונות המוכרים לנו. לדוגמה: כמות הסידן במורינגה גדולה פי ארבע מזו שבחלב, כמות הברזל משולשת מזו המצויה בתרד, פי ארבע ויטמין A מאשר בגזר וכך הם גם פני הדברים באשר לאשלגן, חלבון, ויטמין E, ויטמין C, זרחן ובטה קרוטן המצויין בעלים. התרמילים מכילים חומצות אמינו חיוניות. באיזורים נרחבים באפריקה מוכת הרעב משמש מורינגה כתחליף לבשר לכלל האוכלוסיה.
מהזרעים מופק שמן המשמש לבישול, למאור ונמצאו לו גם שימושים בתעשיית התמרוקים היות שהוא יציב ואינו מתנדף
קיימות טענות באשר לתכונות רפואיות רבות של הצמח ונעשה בו שימוש נרחב כתרופה לסוכרת, טיפול בדלקות פרקים, ראומטיזם, בריחת סידן, תת פעילות או פעילות יתר של בלוטת התריס, חיזוק כללי של המערכת החיסונית ועוד.
עלי הצמח, גבעוליו ותרמיליו מעובדים, נטחנים לאבקות ונמכרים ככמוסות או במארזים גדולים יותר ע”י יצרני תוספים תזונתיים וחנויות טבע. כמות של כעשרים וחמישה גרם (כארבע עד חמש כפות גדושות) אבקת עלי מורינגה מספקת כמחצית מצריכת החלבון היומית, פי שלוש מצריכת ויטמין A היומית ופי אחד ורבע מצריכת הסידן היומית. יש הטוענים כי הסידן שבצמח אינו זמין לגוף בשל התרכובת בה הוא מצוי אולם לא נמצאו לכך סימוכין בצורה ברורה.
המורינגה הנו עץ סוב טרופי מתאים היטב לאקלים בארץ ומתפתח ללא קושי ברוב האיזורים. הוא עמיד למיעוט משקעים, לטמפרטורות גבוהות ולקרקעות דלות במינרלים. אין בארץ ידע באשר להתאמת העץ לקרקעות גירניות ויכולת ההתפתחות שלו בקרקעות אלו. המורינגה אינו עמיד לקרה ועל כן יש לשתול אותו במקומות שאינם מועדים לקרה או, במידה ובכל זאת מעונינים לשתול במקום בו יש אפשרות לקרה מידי פעם, מומלץ לשתול בקרבה לקיר של בית מגורים או גוף אחר פולט חום בתקווה למנוע את קיפיאת העץ במקרה של קרה.
יש לדאוג לניקוז טוב של איזור השתילה.
קצב הגידול של מורינגה הוא מהיר מאוד ובניסויים שנערכו בו נמצא כי כמות היבול לדונם היתה רבה, מה שהביא לבחינת גידול המורינגה כתחליף עתידי לגידולי דגנים בעולם.
השקיה: עד להתבססותו בקרקע, יש להשקות את המורינגה פעמיים – שלוש בשבוע – בהתאם לסוג הקרקע, עונת השנה וגודל הצמח. לאחר שהעץ התבסס בקרקע ופיתח מערכת שורשים מספיקה, ניתן לעבור להשקיה בתדירות נמוכה יותר.
מזיקים: בישראל לא ידוע על מזיקים מיוחדים המצריכים טיפול.
השאר את פרטיך ונחזור אליך בהקדם
משתלת עצי פרי ועצי ויניק מתמחה בעצי פרי ועצי ונוי המתאימים לתנאי האקלים בישראל והנה משתלה יצרנית.
© כל הזכויות באתר זה שמורות לבעלי האתר. אין לעשות שימוש בתכני האתר (טקסטים ו/או תמונות), ו/או להעתיק אותם, בחלקם או במלואם ללא הסכמה מראש ובכתב מבעלי האתר.
משתלת ויניק
מושב גן השומרון
ת.ד 5071 מיקוד 38825,
טלפון: 04-6371434
נייד: 054-804-5505
פקס: 04-6373122
מייל: mashtela123@yahoo.com
