התאמת גודל טקסט באתר
התאמת גודל טקסט באתר
עץ גרגיר פנמה (בשמו הבוטני: Muntingia calabura) הנו עץ פרי ירוק עד שמוצאו דרום מקסיקו, האיים הקאריביים ומרכז אמריקה. לעץ שמות רבים בלועזית ובעברית הוא נקרא גרגר פנמה וכן דובדבן פנמה. העץ מתאים למרבית האיזורים בישראל ומתאים לגינה הביתית. העץ גדל באופן טבעי במרבית איזורי הגידול שלו ולא כגידול חקלאי אינטנסיבי. בקצרה ניתן לומר כי מדובר בעץ נוח לגידול, מתגמל מאוד בפריו ובעל מראה נאה.
הפרי בגודל של ענב גדול. בעת ההבשלה צבעו הופך מירוק לאדום ולו טעם מתוק משובח ומרקם עדין. ניתן לאכול את הפרי והוא מתאים לקינוחים שונים וריבות כמו גם לאכילה במצבו הטבעי – הישר מהעץ. הפרי צומח ומבשיל על העץ במספר מחזורי ניבה שנתיים כאשר עיקר הניבה מתרחשת באמצע – סוף הקיץ. בתוך הפרי מספר רב של גרגירים קטנים צהבהבים בגודל של כחצי מ”מ.
דובדבן פנמה הנו עץ שורד בעל קצב גידול נמרץ. העץ מתפתח ומשגשג גם בקרקעות דלות ויכול לסבול רמות חומציות גבוהות יחסית כמו גם מחסור זמני במים. גודל העץ בבגרותו כ 8 מטרים במידה שלא עוצב ע”י גיזום.
גרגיר פנמה נחשב כזן פולש הודות לתפוצתו המהירה ולעובדה שהוא לעיתים מסכן זנים המצויים בסכנת הכחדה עקב פלישתו לאיזורי הגידול שלהם. הזרעים מופצים ע”י ציפורים ועטלפי פירות הניזונים מהפרי.
גזע העץ בצבע אדום-חום ונהנה מתכונות של קשיחות יחד עם משקל נמוך. העץ אידיאלי לנגרות. מקלפית העץ ניתן להכין חבלים.
שתילה של דובדבן פנמה בגנים ציבוריים מבטיחה צימוח והצללה מהירים כמו גם נוכחות ציפורים הבאות להנות מהפרי האטרקטיבי בתקופות הניבה.
שורשי העץ אינם אגרסיביים ולא יצרו נזק למבנים ותשתיות סמוכים.
דובדבן פנמה יתמודד היטב עם תנאי האקלים ברוב חלקי הארץ אם כי איזורים בהם רוחות חזקות לא יטיבו עמו. בנוסף העץ אינו עמיד לקרה וימות באיזורים בהם הטמפרטורה יורדת מתחת ל 0. גרגיר פנמה יכול להתפתח ברוב סוגי הקרקעות בישראל אולם היות שישראל אינה משתייכת לבית גידולו הטבעי של העץ מומלץ להעניק לו תנאים טובים ככל הניתן ע”מ להנות מעץ המתפתח היטב.
שתילת העץ אפשרית בכל עונות השנה אם כי באיזורים קרים יחסית מומלץ כי השתילה תתבצע בעונה החמה. יש לשתול את העץ במקום חשוף לשמש כך שיהנה מקרינת שמש לפחות למספר שעות ביום. באיזורים מוכי רוחות מומלץ להגן על השתיל הצעיר בשנותיו הראשונות בעזרת רשת צל הכרוכה מסביב ל 3 עמודים, באופן כזה שהרוח לא תכה בעץ.
למרות שגרגיר פנמה עמיד למחסור זמני במים חשוב להשקות אותו באופן סדיר ובכמות מתאימה. ניתן להשתמש בקומפוסט בריכוז של כ 10% לטיוב הקרקע לפני השתילה.
עץ פרי ירוק עד ממשפחת ההדסיים, נקרא גם בשם תפוח המים ובלועזית Syzygium jambos מקורו של תפוח הורד ככל הנראה בהודו והוא מתפתח היטב בתנאי האקלים בישראל.
העץ מגיע לגובה של כ 4 מטרים לערך, ואינו נוטה לפתח ענפים צידיים מרובים אלא אם כן מעודדים אותו לכך על ידי גיזום. העלווה בצבע ירוק כהה וסמיכה דיה בכדי ליצור הסתרה. העלים מאורכים. קצב הצימוח בינוני והשורשים אינם אגרסיביים במיוחד ואין חשש שיגרום נזק לבתים ומדרכות.
תפוח הורד משמש הן לנוי והן למאכל. ניתן לעשות בו שימוש לגדרות חיות וליצירת הסתרה עד לגובה של כ 3 מטר. העץ אינו גבוה וגדול דיו לשמש כעץ צל. פריחת העץ בסביבות חודש אפריל – מאי הנה בולטת, לבנה ויםה מאוד. הפרחים גדולים ומרשימים על רקע העלווה הכהה.
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
הפרי מבשיל בסביבות חודש יוני, צבעו צהבהב עם לחי אדומה. לפרי אשר גודלו כגודל ביצה טעם מתוק וניחוח המזכיר ורדים. הפרי מתאים למאכל וניתן להכין ממנו ריבות וקינוחים.
על אף שמקור העץ בהודו, הוא מתפתח היטב במרבית איזורי הארץ למעט איזורים בהם יש קרה. מומלץ לשתול את תפוח הורד באדמה מאוווררת ולטייב אותה בכ 10% קומפוסט. תדירות ההשקיה נגזרת מגודלו של העץ ומסוג הקרקע אולם נקודת מוצא טובה תהיה כ 10 עד 13 ליטר מים ליום לעץ בן 4 שנים השתול באדמה שאינה חולית. מיעוט בהשקיה יאט את התפתחות העץ וימנע ניבה של פרי. בשנים הראשונות מומלץ לספק לעץ תמיכה באמצעות עמוד תומך, עד אשר הגזע מעוצה דיו להחזיק את העץ ישר ללא סיוע. יש לאפשר לעץ קרינת שמש ישירה במהלך חצי יום לפחות.
הצאלון הנו עץ נוי שמקורו במדגסקר והמתפתח לגבהים של 8 מטר ואף יותר. צורתו של עץ הצאלון כיפתית וניתן לעצב אותו בצורות מענינות באמצעות גיזום. מספר עצי צאלון הובאו לארץ בשנות החמישים המוקדמות אך תפוצתם הואטה לאחר שהתברר כי הם רגישים לקרה.
הצאלון מתפתח היטב ברוב סוגי הקרקעות למעט קרקעות גירניות. בנוסף לכך. הצאלון סובל מטמפרטורות נמוכות וכפור. לפיכך העץ מתאים לרוב איזורי הארץ למעט מקומות בהם לא ניתן לספק לו אדמה לא גירנית ומקומות בהם יש קרה.
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
לצאלון פריחה אדומה המורכבת מפרחים בודדים בצפיפות גבוהה הנראית מרחוק כאשכולות פרחים. מועד הפריחה הוא בחודשים יולי, אוגוסט ולעיתים אף ספטמבר.
הצאלון מספק צל באמצעות עלווה סמיכה וההצללה תחתיו מלאה.מבנה העץ מאפשר להניח תחתיו ספסל או מספר כיסאות ושולחן ולהנות מצל ומאיזור מוגן, ירוק ונעים לישיבה.
בטיפול נכון קצב גידול עץ הצאלון מהיר מאוד ותוך שנים ספורות העץ יספק צל ויתפוס נוכחות בגינה. ניתן לקבל עצי צאלון בוגרים אשר יקצרו את משך ההמתנה עד לקבלת עץ גדול ומלא בגינה.
הצאלון נשיר ובישראל הוא נכנס לשלכת בחודש דצמבר ומתכסה בעלווה בחודשי האביב (אפריל).
מערכת השורשים של הצאלון הנה אגרסיבית ויש להמנע משתילתו בסמוך לתשתיות ביוב, מדרכות וקירות.
לצאלון פרי שאינו מתאים למאכל. הפרי צורתו תרמילים מאורכים התלויים מן העץ לאחר שנסתיימה הפריחה.
לעיתים מבלבלים בין הצאלון לבין עצי צל אחרים דוגמת סיגלון (ג’קרנדה) או פילטפורום.
שעועית הגלידה הנו עץ ירוק עד המצטיין בצימוח מהיר ויצירת הצללה אפקטיבית תוך זמן קצר יחסית. מקור העץ בדרום אמריקה שם הוא מגודל בקרבת נחלים כמקור למזון, צל, הכנת משקאות אלכוהולים וכחומר גלם לבניה ולהסקה. שעועית הגלידה גדל במרבית איזורי הארץ בהם אין קרה. הפרי בצורת תרמילים צהבהבים וטעמו מתוק.
כאמור, קצב הצימוח מהיר מאוד, בפרט בשנים הראשונות. עץ בוגר יכול להגיע בתנאים מיטביים לכדי 20 מטר ויותר. ענפי העץ מתחילים להתפצל לצדדים בגובה של כ 3 מטר לערך והעלווה בצבע ירוק כהה. תכונות אלו הופכות את העץ אופטימאלי להצללת איזורים נרחבים בגינה. ניתן לעצב את העץ באמצעות גיזום שנתי. השורשים עלולים לפגוע בצינורות ביוב, מדרכות וכו’ ועל כן מומלץ שלא לנטוע את העץ בקרבת האחרונים.
הפריחה מתרחשת בחודשי הקיץ, הפרחים לבנים עדינים למראה ובעלי ריח עדין.
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
תרמילים צהבהבים היכולים להגיע לאורך של עד 25 ס”מ והמכילים ציפה לבנה ועסיסית המזכירה בטעמה גלידת וניל. ניתן לאכול את הציפה כתחליף בריא לממתקים.
שעועית הגלידה מתאים מאוד כעץ צל רחב לגינות גדולות בלבד. כשהעץ מתבגר ניתן לבנות עליו בית עץ או לתלות ערסל על גזעו ללא קושי.
בשל מקורו של העץ הוא זקוק לכמויות נדיבות של מים, במיוחד בשנים הראשונות עד ליצירת מערכת שורשים מסועפת דיה המספיקה לו לקיום עצמאי. יש לבצע את השתילה בקרקע שהועשרה קודם לכן בכ 10% קומפוסט ולאפשר עץ קרינת שמש ישירה במשך מרבית שעות היום. שעועית הגלידה הנו עץ חזק יחסית, אינו סובל ממזיקים ואינו מצריך טיפול וטיפוח מיוחדים.
פטל שחור, נקרא גם אוסנה, הנו פרי יער בגוון שחור. פטל צומח היטב בתנאי האקלים בישראל על אף היותו פרי יער הגדל באיזורים קרים יותר. הפטל גדל להיות שיח שרוע (במרבית הזנים), ירוק עד, המניב פרי אדום ומתוק החל מהשנה השניה. קיימים סוגים עתירי קוצים וישנם סוגי פטל ללא קוצים כלל (!).
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
הפרחים הנם דו מיניים וההפריה עצמית, לפיכך אין צורך בשיח פטל זיכרי ושיח נוסף נקבי בכדי לקבל פרי למאכל. הפרי רגיש לעוצמת הקרינה בישראל ולכן מומלץ לגדל את השיחים תחת רשת צל.
פטל גדל היטב בסוגי קרקע שונים. וניתן לרבותו אותו באמצעות ייחורים או נצרים. הצמח רגיש למי השקיה בהם ריכוז המלחים המומסים גבוה.
פרי הפטל בעל צבע שחור וטעם מתוק. ניתן לקטוף את הפרי ולהקפיא לתקופות ארוכות. פטל משמש למגוון רחב של עוגות וקינוחים ונחשב למאכל עלית (גורמה). מעט לפני ההבשלה הפרי בעל צבע אדום וטעמו חמוץ מתוק. יש המעדיפים לאכול אותו בשלב זה של ההבשלה ולא להמתין עד להבשלה מלאה.
בארץ קיימים מספר זנים של פטל שחור אשר מובדלים מעט ביניהם במועדי ההבשלה, בכמות הפרי לדונם, אורך חיי המדף ומידת הקוצניות.
ניתן לשתול פטל כל השנה והוא מתאים לכל איזורי הארץ בתנאי שמקבל השקיה מספקת. במקומות בהם קרינת השמש חזקה יש להגן על הצמח באמצעות רשת צל.
מבנה השורשים הנו שטחי ועל כן יש להשקות השקיות תכופות וקלות.
שטחי הגידול החקלאי בארץ מצומצמים מאוד אולם לאחרונה החלו נטיעות מסחריות לאור המחירים הגבוהים אותם מקבל הפרי בשווקים.
בריסון – שיח זקוף, בעל קוצים. הפרי מבשיל בתחילת מאי. מניב כ 2 טון לדונם. פריחה לבנה ויפה.
נבאחו – זן זה ללא קוצים ומבוקש מאוד. הפרי טעים מאוד.
טריפל קראון – זן ללא קוצים.
Roseborough – מבשיל לאחר הבריסון, הפרי שחור, גדול ומתוק, פריחה לבנה ויפה. פחות רגיש לחום מהבריסון.
מקורה באיזורים הטרופיים והסוב – טרופיים של אמריקה. שמו הלועזי של שיח הפסיפלורה הוא passion rine והפרי נקרא passion fruit.
ידועים מעל 400 זנים של פסיפלורה. בישראל נפוצה בעיקר השעונית הסגולה אשר הובאה לארץ מאוסטרליה בתחילת המאה הקודמת.
הפסיפלורה נפוצה כיום בכל אזורי הארץ.
הפסיפלורה הוא שיח מטפס בעל קנוקנות המאפשרות לו להאחז בעצמים קרובים (גדר, שיח אחר קיר מחוספס או כל דבר אחר) ולטפס עליהם. פסיפלורה הנה ירוקת עד, הפרחים בקוטר של 5 עד 8 ס”מ, צבעם לבן והמרכז סגול. זמן הפריחה בארץ הוא אפריל – מאי. הפסיפלורה בעלת צמיחה אגרסיבית ויכולה להשתלט על כל הגינה אם לא גוזמים אותה ומכווינים את צמיחתה.
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
גודל הפרי הבשל כ 7 ס”מ בקוטר, צבעו סגול – ירקרק וככל שההבשלה מתקדמת הופך יותר סגול. בתוך הפרי תמצא תוכן כתום יפה (ובעל טעם ייחודי) וגרעינים קטנים שחורים. הפרי נחשב כאפרודיזיאק (מעורר חשק) וכיום מאוד פופולרי בישראל להכנת מגוון מוצרים: שייקים, גלידות, ריבות עוגות ומה לא.
מומלץ לשתול שתילי פסיפלורה בכל החודשים מחבד חודשי שיא החורף. לאחר השתילה חשוב להקפיד כי איזור השתילה ישאר לח במשך כשבוע עד עשרה ימים (עד שהצמח נקלט).
בחודשי הקיץ החמים יש להשקות פעמיים עד שלוש בשבוע (תלוי בסוג האדמה). בחודשים בהם פעילות הצמח מצומצמת (חורף וסוף סתיו) יש להשקות פעם אחת בשבוע השקיה לא ארוכה. לעיתים, בעיקר בסוף החורף, ניתן לראות סימני הצהבה בעלי הצמח. הדבר נובע לרוב מחוסר בדשן. אפשר לדשן דישון עדין את צמחי ה- פסיפלורה. לצמח בוגר יש להשתמש בכף שטוחה של דשן פעם עד פעמיים בחודש בחודשי הקיץ בלבד! לצמחי פסיפלורה צעירים אפשר לתת דישון מתון אשר יזרז את הצימוח הנמרץ בלווא הכי.
1. שיח הפסיפלורה חי בדרך כלל כ 7 שנים ולאחר מכן מתיבש ומת. אם רוצים לתחזק גדר חי ירוקה כל הזמן, יש לשתול שיח חדש כל 5 – 6 שנים.
2. פסיפלורה צריכה הרבה שמש כדי להתפתח בצורה טובה.
3. צמצום כמויות המים לפני הבשלת הפרי עשוי לזרז את ההבשלה.
4. פסיפלורה מניבה פרי במספר מחזורים בשנה ותספק פירות בשלים במהלך מספר חודשים רצופים החל מתחילת הקיץ.
5. צמח פסיפלורה בוגר שאינו מניב פרי הנו בד”כ צמח שמקורו בריבוי ע”י זרעים. רק צמחים שנוצרו ע”י ריבוי וגגטיבי (ייחורים למשל) יניבו פרי.
היסמין משתייך למשפחת הזיתיים וכולל כ – 200 מינים שמוצאם באיזורים החמים של העולם הישן. היום נפוצים צמחי ה-יסמין באיזורים הטרופיים והתת טרופיים.
מיני ה יסמין הם שיחים מטפסים או זקופים, עליהם על פי רוב נגדיים ומורכבים מ 3 עד 7 עלעלים. במינים בודדים הצטמצם מספר העלעלים לאחד.
פרחי היסמין הנם דו מיניים, ערוכים בקבוצות וריחניים מאוד.
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
המין הידוע ביותר הוא היסמין הרפואי (Jofficinale) שפרחיו הלבנים מפיצים ריח ניחוח. מוצאו בצפון הודו ובפרס, גובהו מגיע עד 6 מטרים וגזעו הגמיש אינו יציב במיוחד וזקוק למשען.
קרוב ליסמין הרפואי, מוצאו בהימליה והוא תורבת בכל העולם. פרחיו גדולים מפרחי ה-יסמין הרפואי ואדומים בקצה התחתון.
צורתו צורת שיח , גדל בעיקר באיזורי הים התיכון ומצטיין בפרחיו הצהובים חסרי הריח הפורחים באביב.
ריח הבושם המיוחד של היסמין מנוצל לתעשיית התמרוקים ע”י סיפוחו לשמן זית. ריחו של ה יסמין בא לו בעיקר מן ה קטון – יאסמון המצוי גם בשמן אתרי של פרחי תפוז והקרוב מבחינה כימית לפירתרינים שבבן חרצית.
מאחר שחומר זה הוא מהיקרים שבחומרי הבושם הטיבעיים, מרבים להשתמש בתעשיית התמרוקים בתחליפיו הסינטטיים שריחם דומה לשלו.
תה יסמין – מכינים תה יסמין מפרחי השיח התרבותי הגדלים בסין ומפרחי היסמין הערבי שמוצאו מהודו.
יסמין רפואי – גובה השיח כ- 1.2 מטר, מיכל 6 ליטר.
ניתן לראות בתמונה התחתונה בעמוד זה.
יסמין ערבי (סמבק) – גובה השיח מטר עד שניים, מיכל 10 ליטר.
יסמין אזורי – גובה השיח מטר עד שניים , מיכל 10 ליטר.
יסמין פולי – גובה השיח כ מטר אחד, בעל פרח מורכב בקצות הענפים. מיכל 6 ליטר.
ניתן לראות בתמונה מימין.
כל הצמחים הנם ירוקי עד, מתאימים לשתילה בשמש מלאה או חלקית. אין לצמחים אלו מזיקים מיוחדים בארץ למעט כנימות שעשויות להטפל אליהם לעיתים.
טיפול ביסמין: אין טיפול חריג מעבר לטיפול הסטנדרטי של השקיה ודישון נאותים. הסבר מפורט כיצד יש להשקות ולדשן ניתן לקבל אצל בעל המשתלה.
עץ אפרסק הנו עץ פרי נשיר בגודל בינוני הגדל במרבית האיזורים בישראל ופריחתו בצבע ורוד בהיר משובב עין. הסוג אפרסק מונה מעל אלף זנים. בארץ מגודל האפרסק באופן מסחרי לצריכת השוק המקומי.
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
עץ אפרסק מגיע לגובה של כ 4 מטר ורוחב של כשניים וחצי מטר לכל היותר. בצירוף עם עלוותו הדלילה מתקבל עץ שאינו מתאים להצללה. שורשי האפרסק צומחים לעומק ומאפשרים לו להסתפק ולשרוד גם בהשקייה מועטה יחסית. העלים בצבע ירוק בהיר, אורכם כ 6 ס”מ והם צרים. בסביבות חודש נובמבר עץ האפרסק נכנס לשלכת הנמשכת עד לחודש פברואר בו מתחיל הליבלוב מחדש.
הפריחה מתרחשת בחודשים פברואר מרץ ומתאפיינת בכמויות גדולות של פרחים לבנים וורודים בגודל בינוני.
האפרסק חונט את פירותיו בחודש פברואר-מרץ והפרי מגיע בד”כ להבשלה מלאה בחודשים מאי עד יולי. ההבשלה מתרחשת על העץ וניתן לקטוף את הפרי ולאוכלו מייד מבלי להביאו להבשלה נוספת.
הפרי בצבע אדום/צהוב או ירוק בהיר מבחוץ ואדום או לבן מבפנים. בעל ציפה עבה ועסיסית במיוחד. בתוך הפרי שוכן גלעין בקוטר כ 3 ס”מ שאינו אכיל.
אפרסק עודד – מניב בתחילת העונה, הפרי אדום מבחוץ וכתום/לבן מבפנים.
סואלינג – מניב בשלב מאוחר יותר מהעודד, הפרי אדום מבחוץ ולבן מבפנים.
נקטרינה אדומה ולבנה (קיימים מספר זנים).
כמות ההשקיה הנה נגזרת מהאיזור האקלימי בו גדלים העצים, גודל העץ וסוג הקרקע. ככל שהקרקע חולית יותר כך יש להשקות בכמויות קטנות יותר ובמרווחי זמן קטנים יותר זה מזה. איזור בו שוררות טמפרטורות גבוהות וקרינת שמש ישירה גורם לאובדן מים והעץ נדרש להשיג כמויות מים גדולות יותר. עצים גדולים בעלי מערכת שורשים מפותחת מצליחים לשאוב כמות מים מספקת לקיום מן הקרקע בעוד עצים שמערכת השורשים שלהם עדיין לא התפתחה נזקקים לתוספת מים משמעותית.
מזיקים: יש צורך לשמור בפני כנימות, אקריות וזבוב הים התיכון. כל עוד לא מדובר בגידול למטרות חקלאות הטיפול המומלץ אינו כולל שימוש בחומרי הדברה כימיים.
גיזום: גיזום עץ אפרסק מתבצע לאחר שהעצים נכנסו לשלכת מלאה, בדרך כלל בחודשים דצמבר – ינואר.
האפרסק עמיד לטמפרטורות נמוכות ולמגוון סוגי קרקע, כולל קרקעות באיכות ירודה וניתן על כן לגדלו בכל איזורי הארץ. עונת השתילה המומלצת היא בחורף בעת שהאפרסק בתרדמה. בתקופה זו ניתן לשתול אותו חשוף שורש. יחד עם זאת אין כל מניעה לשתול עצי אפרסק בכל יתר ימות השנה כל עוד השתיל נמצא בתוך שק גידול עם מצע גידול (לא עקירה) ומושקה בכמות מספקת שתאפשר לו להתאקלם לאחר השתילה. למדריכים שימושיים בנושאים: שתילה, השקיה ודישון.
שיזף סיני (מכונה גם שיזף תרבותי) הנו עץ פרי נשיר בגודל בינוני עד קטן המניב פרי בעל טעם משובח בחודשים אוגוסט עד נובמבר. קיימים מספר סוגים של שיזף סיני כשהידועים מביניהם: לי – מבשיל ראשון וטעמו מזכיר תפוח, לנג – מזכיר תמר בטעמו, בנלי – המתוק ביותר.
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
הפרי בד”כ בקוטר של עד 5 ס”מ והסימן להבשלתו הנו שינוי צבע מצהבהב לחום מלא. הפרי משווק כפרי טרי או בצורתו המיובשת. ע”פ הרפואה הסינית הפרי יעיל להרגעה, טיפול במערכת העיכול, הורדת כולסטרול ותיפקודי הלב. בנוסף לכך יש הטוענים כי מיצוי המופק מהעלים מוריד את הצורך לאכול דברים מתוקים. בנוסף לשימושיו הרפואיים הרבים מתאים השיזף הסיני להכנת מגוון מאכלים ומשקאות.
העץ בגודל קטן עד בינוני, מגיע עד לגובה של כ 3 מטר וניתן לעצבו בקלות אף למידות קטנות יותר. בשל גודלו הצנוע הוא מתאים במיוחד לגינות קטנות בהן אין מקום רב. העץ מתאים לתנאי האקלים הישראלי וניתן לשתול אותו במרבית איזורי הארץ.
עץ השקד נקרא גם שקדיה הנו עץ נשיר, בינוני בגודלו המשתייך למשפחת הוורדניים ומגודל בארץ לחקלאות כמו גם בגינות פרטיות. העץ עמיד לתנאי אקלים שונים וניתן לגדלו בכל איזורי הארץ אם כי גידול מסחרי נפוץ בעיקר בגליל, עמק יזראל ורמה”ג. הפרי בעל ערכים תזונתיים גבוהים ועשיר בויטמינים ומינרלים.
לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com
עץ שקד מגיע לכדי ארבעה מטרים לערך בבגרותו ואינו נחשב לעץ גדול. שורשיו מעמיקים יחסית לגובהו אולם אינם אגרסיביים ואינם גורמים בד”כ לנזק לצנרת ומבנים סמוכים לו. העלים מאורכים וצרים, צבעם ירוק, לא כהה ולא בהיר במיוחד והם מזכירים בצורתם את עליו של עץ האפרסק. השקד נכנס לשלכת בחודשים נובמבר-דצמבר כתלות באקלים בו הוא נמצא. הפריחה מתרחשת בחודש ינואר-פברואר ובמהלכה מתכסה העץ בפרחים ורודים-לבנים משובבי עין.
בשל מידותיו הצנועות ניתן לשלב את השקד בקלות יחסית בגינה הביתית מבלי שהוא יבוא על חשבון עצים אחרים. יש לקחת בחשבון כי בעונת החורף השקד משיר את עליו וכי גם בעונת הקיץ הוא מספק צל חלקי בלבד שכן העלווה אינה סמיכה. אפשרות מעניינת היא שתילתו אל מול חלונות דרומיים של הבית: בקיץ העץ ישמש כמחסום כנגד השמש ובחורף, בעת שהוא עומד בשלכת, הוא לא יצל על החלון ויאפשר כניסת אור טובה.
בארץ נפוצים שני סוגים של שקד מלבד שקדי הבר: שקד אום אל פאחם – זן פורה בעת תנובה רבה ושקדים גדולים. הזן השני נקרא שקד נפא ומצטיין בקליפה נוחה לקילוף. כיום קיימים בארץ זנים נוספים איכותיים בנוסף לשני זנים אלו.
פרי השקד נקרא כמו העץ – שקד והנו ציפה שעירה בצבע ירוק המקיפה זרע. החלק הנאכל הנו הזרע וניתן לאוכלו טרי או לאחר קליה. בפרי קיים חומר בשם אמיגדאלין המשרה על הפרי מרירות. בשקדי בר כמות גדולה יחסית של חומר זה ועל כן טעמו מריר. שקדים שמקורם בעצי שקד מתורבתים מכילים כמויות קטנות מחומר זה מה שמביא לטעם משופר בהרבה. מומלץ שלא לאכול כמויות גדולות מאוד של שקדי בר שכן האמיגדאלין המצוי בשקדים אלו בריכוז גבוה יחסית הופך בגוף לחומצה רעילה.
ניבת פרי ראשונה תתקבל כשנתיים – שלוש אחרי השתילה, תלוי באיכות הטיפול ותנאי הסביבה וכעבור כחמש עד שבע שנים יגיע העץ לניבה מלאה.
השקד עשיר בחלבון, סידן, ברזל, ויטמין B12, חומצה פולית, אשלגן, אבץ, מגנזיום וכן וויטמינים ומינרלים נוספים. רבים טוענים כי לפרי תכונות בריאותיות בלתי מבוטלות והוא משפיע לטובה על בריאות הלב וכלי הדם, הורדת לחץ דם, שיפור מראה העור, שיפור מצב הרוח ועוד.
עץ שקד מתאים למרבית איזורי הארץ ומתמודד היטב עם מיעוט בהשקייה, קרקעות באיכות משתנה ואף עם טמפרטורות נמוכות. יתרה מכך, מנת קור משמעותית בחורף תגרום לפריחה וחנטה מוגברים באביב. יש לשתול את העץ במקום בו יהיה חשוף לקרינת שמש ישירה בכל שעות היום או לכל הפחות בחלק ניכר משעות היום.
מזיקים: עץ השקד סובל בארץ מאקריות, כנימות וכן זבוב הים התיכון העוקץ את הפרי. על אף ריבוי מזיקים אלו ניתן לגדל את העץ ולהנות מפריו ללא שימוש בחומרי הדברה, בעיקר אם בוצעה הכנה טובה לפני השתילה אשר כללה איוורור וטיוב הקרקע ע”י קומפוסט. בנוסף לכך קיימים מגוון אמצעים אורגניים ויעילים להדברת וצמצום פעולת מזיקים.
ניתן לשתול עצי שקד במהלך כל השנה כאשר בתקופה בה העץ פעיל (חודשים ינואר – נובמבר) ניתן לשתול רק עצים שגודלו במיכל גידול כאשר הם נשתלים עם גוש השורשים והאדמה שבו (כמובן ללא מיכל הגידול עצמו). בחודשי התרדמה ניתן לשתול את השקד כשהוא חשוף שורש. בעת השתילה חשוב להקפיד כי איזור השתילה יהיה מנוקז היטב ע”מ למנוע רקבונות באיזור בית השורשים. יש להקפיד שלא לשתול את העץ עמוק מידי תוך כדי כיסוי חלקו התחתון של הגזע.
השאר את פרטיך ונחזור אליך בהקדם
משתלת עצי פרי ועצי ויניק מתמחה בעצי פרי ועצי ונוי המתאימים לתנאי האקלים בישראל והנה משתלה יצרנית.
© כל הזכויות באתר זה שמורות לבעלי האתר. אין לעשות שימוש בתכני האתר (טקסטים ו/או תמונות), ו/או להעתיק אותם, בחלקם או במלואם ללא הסכמה מראש ובכתב מבעלי האתר.
משתלת ויניק
מושב גן השומרון
ת.ד 5071 מיקוד 38825,
טלפון: 04-6371434
נייד: 054-804-5505
פקס: 04-6373122
מייל: mashtela123@yahoo.com
