מקורה באיזורים הטרופיים והסוב – טרופיים של אמריקה. שמו הלועזי של שיח הפסיפלורה הוא passion rine והפרי נקרא passion fruit.

ידועים מעל 400 זנים של פסיפלורה. בישראל נפוצה בעיקר השעונית הסגולה אשר הובאה לארץ מאוסטרליה בתחילת המאה הקודמת.

הפסיפלורה נפוצה כיום בכל אזורי הארץ.

פסיפלורה – מבנה השיח

הפסיפלורה הוא שיח מטפס בעל קנוקנות המאפשרות לו להאחז בעצמים קרובים (גדר, שיח אחר קיר מחוספס או כל דבר אחר) ולטפס עליהם. פסיפלורה הנה ירוקת עד, הפרחים בקוטר של 5 עד 8 ס”מ, צבעם לבן והמרכז סגול. זמן הפריחה בארץ הוא אפריל – מאי. הפסיפלורה בעלת צמיחה אגרסיבית ויכולה להשתלט על כל הגינה אם לא גוזמים אותה ומכווינים את צמיחתה.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

פרי הפסיפלורה

גודל הפרי הבשל כ 7 ס”מ בקוטר, צבעו סגול – ירקרק וככל שההבשלה מתקדמת הופך יותר סגול. בתוך הפרי תמצא תוכן כתום יפה (ובעל טעם ייחודי) וגרעינים קטנים שחורים. הפרי נחשב כאפרודיזיאק (מעורר חשק) וכיום מאוד פופולרי בישראל להכנת מגוון מוצרים: שייקים, גלידות, ריבות עוגות ומה לא.

שתילת פסיפלורה

מומלץ לשתול שתילי פסיפלורה בכל החודשים מחבד חודשי שיא החורף. לאחר השתילה חשוב להקפיד כי איזור השתילה ישאר לח במשך כשבוע עד עשרה ימים (עד שהצמח נקלט).

השקיית ודישון פסיפלורה

בחודשי הקיץ החמים יש להשקות פעמיים עד שלוש בשבוע (תלוי בסוג האדמה). בחודשים בהם פעילות הצמח מצומצמת (חורף וסוף סתיו) יש להשקות פעם אחת בשבוע השקיה לא ארוכה. לעיתים, בעיקר בסוף החורף, ניתן לראות סימני הצהבה בעלי הצמח. הדבר נובע לרוב מחוסר בדשן. אפשר לדשן דישון עדין את צמחי ה- פסיפלורה. לצמח בוגר יש להשתמש בכף שטוחה של דשן פעם עד פעמיים בחודש בחודשי הקיץ בלבד! לצמחי פסיפלורה צעירים אפשר לתת דישון מתון אשר יזרז את הצימוח הנמרץ בלווא הכי.

עוד קצת מידע שימושי על פסיפלורה

1. שיח הפסיפלורה חי בדרך כלל כ 7 שנים ולאחר מכן מתיבש ומת. אם רוצים לתחזק גדר חי ירוקה כל הזמן, יש לשתול שיח חדש כל 5 – 6 שנים.

2. פסיפלורה צריכה הרבה שמש כדי להתפתח בצורה טובה.

3. צמצום כמויות המים לפני הבשלת הפרי עשוי לזרז את ההבשלה.

4. פסיפלורה מניבה פרי במספר מחזורים בשנה ותספק פירות בשלים במהלך מספר חודשים רצופים החל מתחילת הקיץ.

5. צמח פסיפלורה בוגר שאינו מניב פרי הנו בד”כ צמח שמקורו בריבוי ע”י זרעים. רק צמחים שנוצרו ע”י ריבוי וגגטיבי (ייחורים למשל) יניבו פרי.

עצי קפה מזן ערביקה במיכלי 7 ו-10 ליטר

עץ קפה (הסוג נקרא Coffea) הנו צמח תדיר ירוק שאינו עומד בשלכת, עלוותו בצבע ירוק כהה ואינה צפופה. בשל מידותיו הצנועות של עץ הקפה מתייחסים אליו לעיתים גם כשיח קפה. פולי קפה משמשים להכנת משקאות קפה הפופולאריים מאוד בכל רחבי העולם ונסחרים בהיקפים גדולים מאוד במגוון שווקים. למעשה הסחורה היחידה הנסחרת בהקפים גדולים מהקפה בשווקי הסחורות בעולם הוא הנפט. קיימים עשרות מינים של קפה אולם במאמר זה נתייחס לסוג ערביקה אשר מקורו, ככל הנראה, באתיופיה ואשר הובא לחצי האי ערב בסביבות שנת 1500 לספירה. הצמח מגודל בצורה מסחרית במדינות דרום אמריקה ובראשן ברזיל וקולומביה וכן בויטנאם, אתיופיה, הודו ומספר מדינות נוספות. קפה ערביקה הוא זן הקפה האיכותי והמבוקש ביותר בקרב הצרכנים.

הפרי

פרי הקפה קטן (פחות מ 1 ס”מ אורך) ולקראת ההבשלה משנה את צבעו לאדום כהה. הפרי גדל על ענפי עץ הקפה בקבוצות של כ 15 – 20 פירות בכל קבוצה והקטיף קל ונוח אך מתבצע ידנית. הפרי כולל שני פולים, ציפה וקליפה העוטפות אותם. הציפה אינה מיועדת למאכל והשימוש אשר נעשה בפרי הקפה כולל קלייה של הפולים וטחינה לאבקה המשמשת להכנת משקאות קפה שונים. פולי קפה מיובשים מכילים קפאין בריכוז של כ 1% ושתית משקאות קפה שונים גורמת לתחושת ערנות וריכוז מוגברים. עץ קפה מתחיל להניב פרי בגיל 3 שנים. כמות הפרי על עצים מזנים פוריים המגודלים בתנאים מיטביים הנה רבה אולם בגינה הביתית אין לצפות לכמות פרי גבוהה במיוחד

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

מבנה העץ

עץ קפה צומח לגובה של כ 3.5 מטרים, עלוותו הכהה אינה צפופה ולא ניתן להשתמש בו להצלה. שורשי העץ אינם אגרסיביים ולא גורמים נזקים למבנים ותשתיות סמוכות, מה שמאפשר לשתול את העץ בסמוך לקירות בתים, חומות וכו’. מחסור באור עשוי לגרום להתפתחות “שרביטים” – ענפים ארוכים, גמישים ולא מעוצים ויצירת מבנה צר וחלש לעץ. כמות אור מספקת יחד עם גיזום שנתי לטובת עיצוב נכון יאפשרו לעץ לפתח מבנה רצוי הכולל התפצלויות בענפים וצמיחה גם לרוחב. קצב הגידול בישראל הנו איטי יחסית והעץ מגיע לגודל מלא רק לאחר כ 5 שנים לערך מיום השתילה. באיזורי מוצאו קצב הגידול מהיר יותר.

איזורי שתילה ותנאי גידול

איזורי הגידול הטבעיים של הקפה הם האיזורים הסמוכים לקו המשווה ודרומה עד לקו רוחב 35, איזורים בהם כמות המשקעים גבוהה מ 1200 מ”מ ומשרע הטמפרטורות מצומצם יחסית ונע בין כ 15 מעלות ל 25 מעלות צלסיוס. ישראל אינה נמנית עם איזורים אלו אולם גם בישראל נעשו בעבר ניסיונות מוצלחים יחסית לגידול מסחרי של קפה אשר הופסקו בשל עלויות הקטיף הידני הגבוהות וכן בשל כמויות המים הגבוהות אותן דורש גידול מסחרי של קפה. ניתן לגדל את עץ הקפה בישראל במספר איזורים הנהנים מתנאי אקלים שאינם כוללים קרה בחורף ואף להנות מפרי. בנוסף לכך ולצורך התפתחות תקינה, דורש הצמח מספר שעות ביום של קרינת שמש ישירה וכן קרקע עשירה ומזינה.

השקייה ודישון עץ קפה

עץ קפה בוגר דורש כ 12 ליטר מים ליום, כתלות כמובן בסוג הקרקע ועונת השנה. מומלץ להשקות בעזרת טפטוף בהתקנה סמוך לגזע העץ. למידע נוסף מומלץ לעניין במאמר בנושא התקנת טיפטוף בגינה. טרם שתילת העץ מומלץ להעשיר את איזור השתילה בקומפוסט אורגני בריכוז של כ %15 עד 20%. בעצים קיימים ניתן להצניע קומפוסט בקרקע אחת לשנה בעזרת מתחחת.

לבחירתך: תות שחור, תות בכות, תות אפגני, תות פקיסטני, תות שאמי

מקור עץ התות הנו בסין אולם הוא קיים באיזורינו מעל אלף שנה ומתאים לתנאי הארץ. התות שייך למשפחת התותיים והנו עץ נשיר גדול בדרך כלל (תלוי בסוג) ובעל פרי מתוק החביב על בני אדם, ציפורים ועטלפים. לעץ עלים ירוקים גדולים ורחבי והוא מספק צל נעים בעונת הקיץ. עץ תות בוגר יכול להתנשא לגובה של 8 מטרים ללא קושי וקצב גדילתו מהיר.

עלי התות הלבן משמשים מזון עיקרי לזחל טוואי המשי ועל כן העץ מצוי בכמויות גדולות דווקא בסין, לה תעשיית משי ענפה

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

בישראל נפוצים המינים הבאים וניתן להשיג אותם במשתלה:

תות שחור

ייחודו בפרי אדום כהה עד שחור, לא גדול במיוחד. קצב הצימוח של העץ גבוה יחסית והוא יכול לשמש כעץ צל.

תות פקיסטני

(נקרא גם תות אפגני) ייחודו של תות זה הנו בפרי גדול במיוחד היכול להגיע עד כדי 15 ס”מ. הפרי מתוק וטעים וצבעו אדום כהה במועד ההבשלה. תות אפגני מניב מספר פעמים בשנה החל בחודשי האביב ועד סוף הקיץ בשנים או שלושה מחזורי ניבה.

עץ תות אפגני מתאפיין בצימוח מהיר ומתפתח להיות עץ מצל. העץ ניתן לגידול בכל חלקי הארץ. בצעירותו העץ זקוק להשקיה סדירה ובשנים שלאחר מכן הוא מסתדר בכוחות עצמו או בתוספת השקיה מועטה באיזורים יבשים. לתות אפגני אין מזיקים מיוחדים פרט לציפורים המתחרות עם האדם על הפרי המתוק.

תות בכות

קיים כתת זן של התות השחור ושל התות הלבן. ענפי תות הבכות צומחים כלפי מטה ויוצרים מבנה כיפתי עם חלל סגור המאפשר יצירת פינת ישיבה מיוחדת. לעץ פרי דומה לתות השחור או הלבן (לפי הסוג). חשוב לוודא כי לעץ גזע גבוה מספיק וכי הענפים מתחילים לרדת מגובה גבוה יחסית ובאופן שמאפשר יצירתו של חלל מתחת לעץ.

עצי תות מתעוררים משלכת בחודשי מרץ – אפריל ופירותיהם מבשילים בחודש מאי.

למידע נוסף על סוגים של עצי תות מומלץ לבקר במשתלה.

במלאי עצי ליים במיכלי 8, 30 ו- 50 ליטר

לימון ליים משתייך למשפחת ההדרים וכמו יתר בני משפחתו גם הוא עץ ירוק עד שפריו מבשיל בתקופת הסתיו והחורף. חשוב לעשות הבחנה בין לימון ליים לעץ שנקרא כפיר ליים כאשר האחרון אסור בגידול בישראל ע”פ תקנות משרד החלקאות בשל היותו נשא למחלת הדרים מסויימת. לימון ליים מניב כמויות גדולות של פרי ומתאים מאוד לגינות ביתיות בשל מידותיו המתונות והפרי נטול הגרעינים לו קיימים שימושים רבים בכל מטבח. עצי לימון ליים מתאימים מאוד לאקלים הישראלי וניתן למצוא אותם בכל איזורי הארץ.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

הפרי

פרי הליים מתחיל להבשיל בחודש אוגוסט. בעת ההבשלה צבע הקליפה ירוק בהיר והיא דקה יחסית. קוטר הפרי הבשל כ 7 ס”מ והוא קשה מבחוץ. חיתוך לרוחב של הפרי יחשוף ציפה ירוקה-צהבהבה חיוורת בעלת טעם חמוץ וארומה משובחת העוטפת את הפרי גם לפני שחותכים אותו. לפרי אין גרעינים. עץ ליים בוגר יניב כ 40 ק”ג פרי מידי שנה. הפרי מחזיק על העץ מחודש אוגוסט ועד חודש דצמבר. בנוסף לכך ללים חיי מדף ארוכים וניתן להחזיקו בבית לאחר הקטיף כשבועיים ללא חשש. הפרי עסיסי ומלא מיץ. כאמור, לפרי הליים ארומה מיוחדת ושונה מאוד משל הלימון הרגיל (יוריקה/אינטרדונטו/וילה פרנקה/מאייר) אותו רובינו מכירים ממדפי הסופר. ארומה זו הופכת אותו למתאים מאוד לקוקטלים ולסלטים.

מבנה העץ

לימון ליים מתנשא לגובה צנוע של כ 2.5 מטרים ורוחבו כ2 עד 2.5 מטר בד”כ. תכונה זו הופכת אותו לאידיאלי לגינה הביתית בה יש צורך למלא מגוון משימות (פרי, חציצה, פנאי) בשטח קטן יחסית ויש להשתדל ולהכניס מגוון רחב ככל הניתן של עצים לטובת משימות אלה. בשל מידותיו הצנועות, הליים כלל אינו מתאים לשמש כעץ צל. עלי הליים בצבע ירוק כהה והם יוצרים מסך אטום החל מגובה של כ 40 ס”מ ועד לצמרת העץ. הפריחה מתרחשת בעונת האביב, צבעה לבן והיא מפיצה ריח משובח של פריחת הדרים.

לימון ליים מתאים הן כעץ פרי לגינה והן כגדר חיה מניבת פרי. שורשי העץ נבנים בצורה של ציצת שורשים אולם אינם הרסניים למבנים ותשתיות סמוכים.

נהוג להרכיב עצי ליים על כנה מסוג וולקה מריאנה. כנה זו הנה כנה לימונית בעלת צימוח נמרץ, ומתאימה לסוגי הלימון למיניהם.

איזורי שתילה ואופן הטיפול

הליים מעדיף קרקע בינונית עד קלה. כמויות ההשקיה נגזרות מסוג הקרקע, גודל העץ ועונת השנה. מומלץ להשקות בשנים הראשונות באמצעות טפטוף ולאחר כ 4 שנים ממועד השתילה לעבור להשקיה בהמטרה ע”י מתזים.

לחץ כאן לקטלוג עצי הדר

ניתן לרכוש במשתלה לימונים מהזנים יוריקה, ליים, לימון מתוק ולימקווט

בדף זה מידע על סוגי לימונים שניתן לרכוש במשתלה ותכונותיהם:

 לימון יוריקה, לימון מתוק (לימטה או “פרסי”), לימון ליים, לימון לימקווט

עצי הלימון שייכים למשפחת ההדרים. קיימים מספר סוגי לימון אשר לכל אחד מהם מאפיינים שונים כגון מועדי הבשלה, גודל, טעם ועוד…

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

סקירת זני הלימון העיקריים:

לימון יוריקה: לימון יוריקה מניב פרי במהלך 10 חודשים בשנה. פירותיו בצבע צהוב, גודלו בינוני (אגרוף של ילד) עד גדול כאשר גודל הפרי תלוי בכמות הפרי על העץ. ככל שיש יותר פירות על העץ כך גודל כל לימון יהיה קטן יותר. ללימון יוריקה שני גלי ניבה עיקריים בכל שנה אולם הפרי נשמר על העץ במהלך כ 10 חודשים בכל שנה. הפרי חמוץ ווטעמו מרענן. משמש למגוון מאכלים ומשקאות.

ניתן לרכוש במשתלה במיכלים של 7 ליטר ועד 35 ליטר (עצים בני חמש שנים הנושאים פרי).

לימון ליים: לימון ליים מניב בשלהי הקיץ. פריו בעל צבע ירוק, מועט גרעינים בעל ארומה ייחודית. קליפת הליים מעט יותר עבה וקשה משל יתר הלימונים אך הוא מפצה על כך בטעם וניחוח ייחודיים. הפרי מצויין לליווי משקאות. עץ לימון ליים קטן משאר עצי הלימון אך גדול מלימון לימקווט.

ניתן לרכוש במשתלה במיכלים של 7 ליטר ועד 35 ליטר (עצים בני חמש שנים הנושאים פרי).

לימון מתוק (לימטה): הלימון המתוק, כשמו כן הוא: מתוק. אהוב על יוצאי פרס. עץ לימון מתוק מאופיין בקוצים חדים במיוחד ומיעוט פרי. החוויה של אכילת לימון מתוק היא קצת שונה ממה שאנו מורגלים: אם ננגס בפלח לימון מתוק (שנראה דומה מאוד ללימון רגיל) נצפה לטעם חמוץ שיגרום לנו לעוות את פנינו. במקום זאת, טעם מתוק, עדין וטוב יתפשט בפה.

ניתן לרכוש במשתלה במיכלים של 7 ליטר ועד 35 ליטר (עצים בני חמש שנים הנושאים פרי).

לימון לימקווט: עץ לימון לימקווט (או בשמו הנוסף לימון סיני) הוא עץ קטן בהשוואה לעצי הלימון האחרים המוכרים בשוק. העץ מגיע לגובה 3 מטר לערך בשיא גובהו ובטיפול טוב. לימון לימקווט מניב כמות פרי גדולה מאוד יחסית לגודלו, הפרי קטן, צבעו צהוב, קליפתו דקה מאוד וניתן לאכול את הפרי עם הקליפה כך שאין שאריות לאחר שאוכלים אותו. לפרי כמות גדולה של מיץ חמצמץ. הלימקווט מקדים את הבשלת היוריקה. העץ אבטתי מאוד וניתן לגדלו גם בתוך מיכל גדול.

ניתן לרכוש במשתלה במיכלים של 7 ליטר ועד 25 ליטר

לימון אינטרטונטו: האינטרטונטו מניב לקראת סוף הקיץ. הפרי בעל צורה נאה ועסיסי אולם מבוקש פחות מהליים והיוריקה הן בשווקים והן לנטיעות מסחריות.

שתילת עץ לימון

כמו במרבית העצים שאינם חשופי שורש, יש להקפיד על שלמות הגוש בעת השתילה. לאחר השתילה יש להשקות עד רוויה. לימדע נוסף ומקיף אודות שתילת עצים ניתן לקרוא את המאמר בנושא. נקודה חשובה מאוד לגבי עצי הדר ובכלל זה גם לימונים: חשוב לשתול עצי הדר במקום חשוף לשמש (!).

השקיית עץ לימון

כמו מרבית עצי ההדר – כאשר העץ צעיר, יש להשקותו באמצעות טפטפות. לאחר מספר שנים ועם התפתחות מערכת השורשים של העץ יש לעבור להמטרה (מתזים או ממטירים) אשר משקים ברדיוס מעט יותר גדול.

דישון עץ לימון

יש לדשן בקיץ סתיו ואביב. לא בחורף. סוגי וכמויות הדשן נגזרות משיקולים שונים כגון מספר העצים בחלקה, אמצעי יישום הדשן, סוג ההשקיה, גיל העצים ועוד. עצים בודדים בגן הביתי ניתן לדשן ידנית אחת לשבוע. כמות הדשן בכל טיפול הנה פועל יוצא של גיל העץ וגודלו. העצינים יכולים להשתמש בדשן לשיחרור איטי אשר קצב שחרורו נקבע על ידי הטמפרטורה החיצונית (מזג האויר). ניתן לתת דשן זה אחת לעונה ולדעת השוה כבר “יעשה את העבודה”. כעיקרון, משתלות ויניק ממליצות להמעיט ככל הניתן בשימוש בדשנים כימיים בשל השפעתם על הסביבה ולהשתמש בחומרי דשן טבעיים. ניתן לקרוא מאמר אודות דשנים ואופן השימוש בהם.

מזיקים

המזיקים העיקריים התוקפים את עצי ההדר ובכלל זה הלימונים הם כנימות, עש המנהרות ואקריות. האקריות אינן נראות לעין אך נזקיהן ניכרים. הן מופיעות בעיקר באביב ובסתיו.

לחץ כאן לקטלוג עצי הדר