עצים חסכוניים במים

סקירה של עצים חסכוניים במים ושל פעולות לביצוע לחיסכון במים בגינה הביתית

ישראל מצויה במחסור קבוע במים המחריף משנה לשנה. כולנו נדרשים לחסוך במים הן בכדי שלא לגרם נזק נוסף למשק המים והן על מנת לשמור על חשבון המים הפרטי שלנו בגבולות הסביר. יחד עם זאת אנו לא מעונינים לייבש באחת את כל גינות הנוי והירק ולהפוך את סביבתינו למדבר בשם החיסכון במים.

קיימים סוגי עצים חסכוניים במים אשר נזקקים לכמויות מים צנועות ביותר ועשויים לתת פיתרון טוב לנושא החיסכון במים בגינה הביתית יחד עם שמירת הגינה ירוקה, פורחת וכייפית. בעמוד זה תמצאו סקירה קצרה על סוגי עצים וצמחים אלו. בנוסף לכך רוכזו כאן בעבורכם מספר טיפים חשובים לצורך שמירה על צריכת מים נמוכה בגינה.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

עצים חסכוניים במים: אלונים למיניהם (אלון אנגלי, מצוי, ארוך עוקצים), אקליפטוס, כליל החורש, בוהניה, אשל, חרוב, אלה, אוג, שיזף, זית, אורן, ברושים למיניהם, תאנה, רימון, גפנים, כסיה. ניתן להשיג את כל הסוגים המפורטים במשתלה.

בתמונה למעלה: עצי זית עתיקים שהנם חסכוניים במים ועמידים למיעוט משקעים.

שיחים חסכוניים במים: אלת המסטיק, הרדוף הנחלים, עץ השמן המנוקד, אגבה, קריסה, אשל, לוטם, פיטנגה, בוגנוילאה, שיח אברהם, לוקופיליום (לבן עלה), רוזמרין רפואי, גאורה קיפחת, מורן החורש, מרוות גרג ‘פורמן רד’, מרבה חלב, בן עוזרד הודי.

אחת הפעולות המומלצות ביותר ע”י מומחי הגינון היא צמצום משטחי הדשא (אשר צורכים בשנה מעל ל 700 קוב מים לדונם דשא  -דומה לצריכת המים של מטע מניב פרי) ושתילה של שיחים נמוכים וחסכוניים במים במקומם כגון שיח אברהם, רוזמרין או עץ השמן המנוקד.

צמצום צריכת המים בגינה הביתית:

מעבר לשימוש בצמחים חסכני מים יש לבצע מספר פעולות לצמצום כמות המים הדרושה לגינה. סיכמנו ותמצתנו כאן את הפעולות החשובות ביותר:

השקיה בעזרת טפטוף. כמצויין במאמר בנושא התקנת מערכות השקיה, קיימות שיטות רבות להשקיית הגינה. השקיה בעזרת צינור גינה הנה פעולה מרגיעה ונעימה אבל מאוד בזבזנית במים שכן המים מותזים ואין בקרה על כמות המים. בנוסף לכך נגרמים נזקים נוספים לצמח שלא נרחיב עליהם כאן. שיטה נוספת היא השקיה בעזרת מתזים / ממטירים. בשיטה זו קיימת שליטה טובה יותר על כמות המים שניתנת לצמח אולם כ 20% ולעיתים אף יותר מהמים מתנדפים לאויר ואינם מגיעים אל הצמח.

טיפטוף עלי (מעל פני האדמה) מאפשר חדירה של 98% מהמים אל האדמה ללא התנדפות והתזה למקומות לא רצויים. טיפטוף מתחת לפני האדמה טוב לא פחות ואף יכול לשמש להשקיה במי קולחין אולם קשה לאתר סתימות ולטפל בהן.

לסיכום נאמר כי בכדי להשיג חיסכון במים מומלץ להשקות באמצעות טיפטוף.

תיקון נזילות במערכת ההשקיה – כל נזילה עלולה להסתכם באבדן של אלפי ליטרים מעוקבים בחודש. יש לתקן כל ברז וצינור דולפים.

יש לחשב מנת השקיה מדודה לכל צמח ע”פ גודלו, צרכיו וקצב איבוד המים באותו איזור. קיימית טבלה ונוסחאת חישוב מורכבים אשר מיועדים לגננים ולא ניכנס אליהם במאמר זה.

שתילת הצמחים בקבוצות לפי תצרוכת המים שלהם ויצירת קו השקיה נפרד לכל קבוצה אשר יפתח במרווחים הנחוצים לאותה קבוצה.

אופציה נוספת היא שימוש באביזרי השקיה סופיים (טפטפות בספיקות משתנות) לכל צמח. באופן זה במהלך זמן השקיה נתון יקבל כל צמח את מנת ההשקהי הדרושה לו גם אם מדובר במנות השקיה שונות.

אמצעים אגרוטכניים: יש לתחח את קרקע הגן היכן שניתן מבלי לפגוע בצמחים ובשורשיהם ולהצניע קומפוסט בקרקע בעומק של 30 ס”מ לכל הפחות. באופן זה תוגבר תאחיזת המים בקרקע ויקטנו אובדני המים. הכמות המומלצת של קומפוסט היא 20 ליטר לכל מ”ק אדמת גן.

חיפוי הקרקע: חיפוי הקרקע מביא להקטנת שטח המגע של הקרקע עם האויר ובכך מצמצם את אידוי המים מהקרקע לאטמוספירה. קיימים סוגים רבים של חיפויים: חיפוי בשברי רעפים, חיפו טוף, חיפויי פלסטיק שונים, חיפוי בגזם גרוס בגדלים שונים ואפילו חיפוי בעלים הנושרים מהעצים.

מניסויים שנערכו הן בישראל והן בחו”ל עולה כי החיפוי בעל ה”ביצועים” הטובים ביותר הוא החיפוי מחומר אורגני מרוסק לחתיכות שגודלן אינו עולה על 2.5 ס”מ. יתרונות חיפוי זה הן שמירת מים מקסימאלית והתפרקות איטית לתוך הקרקע ובכך הזנתה ושיפור תאחיזת המים בה. בנוסף לכך נוצר מצע מאוד נעים להליכה ההופך את הטיול בגן לחוויה שקטה ונעימה במיוחד. יתרון נוסף העומד לכל סוג חיפוי הוא צמצום מוחלט של גדילת עשביה.

חשוב להדגיש כי יעילותו של כל חיפוי מתחילה החל מעובי שכבה של 7.5 ס”מ ומגיעה למידה אופטימאלית בעובי שכבה של 10 ס”מ.

הערה: חשוב להדגיש כי גם עצים חסכוניים במים דורשים השקיה נאותה ובכמות מספקת עם שתילתם עד לקליטה מלאה בקרקע. לאחר הקליטה ניתן לצמצם את כמויות ההשקיה למומלץ אולם לא ניתן להמנע מהשקיה כליל.

מקורות למאמר: צמחיה חסכונית במים 1 + 2 של הגב’ אגרונומית אביגיל הלר וכן אתר המחקר החקלאי של מכון וולקני.

לחץ לצפיה בכל המאמרים המקצועיים