עצים טרופיים וסובטרופיים

עם השנים הובאו לישראל מגוון עצים טרופיים וסוב טרופיים ואוקלמו בה במידות הצלחה משתנות. קיימים מינים רבים של צמחים טרופיים אשר אינם מתאימים לאקלים הסוב טרופי – ים תיכוני השורר בישראל ואינם שורדים בו. משתלות ויניק מציעות מגוון סוגי עצים טרופיים וסוב טרופיים המתאימים לישראל ואשר אוקלמו בה בהצלחה:

עץ מנגו – עץ סוב טרופי, מקורו ככל הנראה בדרום מזרח אסיה. העץ מניב בחודשי הקיץ, הפרי גדול יחסית, מתוק ועשיר בברזל. קיימים מספר זנים מומלצים: מיה – פרי מעט יותר קטן אך מתוך מאוד וללא סיבים, טומי אטקינס – מבשיל אחרי המיה מתוק גם כן, קיט, קנט, פאלמר ועוד.

עץ אבוקדו – עץ סוב טרופי שמקורו במרכז אמריקה ואשר הוכנס לגידול חקלאי משמעותי בסוף המאה ה 19. יצואניות האבוקדו הגדולות הן מכסיקו וברזיל. בארץ קיימים מספר זנים כשהמבוקשים מבינהם הם האס, ריד ופוארטה. העץ מניב תוך 3 עד 4 שנים משתילתו וגודל וצורת הפרי משתנים בין הזנים.

עץ ליצ’י – עץ פרי אקזוטי, ירוק עד אשר מוצאו בסין ואשר גדל בארץ למטרות מסחריות כמו גם בגינות פרטיות. עץ ליצ’י מתאים לנטיעה במרבית חלקי הארץ בדגש לאיזורי החוף, גליל עליון והעמקים החמים ואינו מתאים למקומות בהם יש קרה. עץ המטופל כיאות יניב כמות נאה של פרי. הפרי בעל קליפה אדומה ומחוספסת, פנים הפרי בעל טעם מתוק עדין ומאוד טעים.

עץ פג’ויה (שיח פיג’ויה) – מוצא הפיג’ויה בברזיל והיא הובאה לארץ לאחר מלחמת העולם הראשונה. הפיג’ויה הנה שיח נושא פרי מאכל ממשפחת ההדסיים, גוון העלים ירוק -כסוף, הפרי בגודל של ביצה ונחשב לבריא מאוד ובעל תכולת יוד גבוהה.

פיטנגה (פיטנגו) – שיח נושא פרי מאכל. מוצא הפיטנגה בברזיל והיא הובאה לארץ לפני למעלה מ60  שנה ואוקלמה בישראל בהצלחה רבה. הפיטנגה הנה ירוקת עד, בעלת עלווה צפופה והפרי קטן בצבע אדום כהה, מתוק חמצמץ. הפיטנגה אידיאלית לגדרות חיות אולם ניתן לשתול אותה גם כשיח עצמאי.

קרמבולה – נקרא גם Star Fruit. עץ ירוק עד ולא גדול, מוצאו בדרום מזרח אסיה והוא מתאים לאיזורים טרופיים וסמי טרופיים – כמו ישראל. הקרמבולה  דורשת הרכבה ומתאימה לאדמות דלות בגיר שם תניב יבול רב. הפרי בעל טעם חמצמץ ומרענן, צורתו כוכב והוא מתאים מאוד לסלטים

פאפיה – עץ סובטרופי שמולדתו מרכז אמריקה. לאחר גילוי אמריקה התפשט גידול הפאפיה לארצות טרופיות רבות נוספות. הפאפיה קלה לגידול, צומחת מהר ומניבה פרי רב בגיל צעיר. הפאפיה אוקלמה בהצלחה במספר איזורים בישראל.

אנונה – שני סוגים עיקריים של אנונה בארץ: אנונה קשקשית ואנונה חלקה. מולדת האנונה בדרום ומרכז אמריקה. זרעיה משתמרים זמן רב ובעזרתם הועבר מין זה עוד לפני מאות שנים לארצות טרופיות בכל חלקי העולם וכן לאיזורים סוב טרופיים שאין בהם קרה קשה מדי לאנונה לרבות ישראל.

אפרסמון – עץ סובטרופי נשיר אשר הובא לארץ בתחילת המאה העשרים. העץ הותאם לישראל, דורש הרכבה והפרי הושבח  ומגודל כיום במטעים חקלאיים. הפרי נדרש בשוק המקומי ובשווקי אירופה. האפרסמון רגיל למשרע טמפרטורות רחב בין הקיץ והחורף ומותאם לאקלים בישראל בצורה טובה וכן למגוון קרקעות.

שסק – השסק הגיע לאיזור הים התיכון מסין ועבר לארץ ככל הנראה מלבנון בסוף המאה ה 19. ניתן לגדל שסק בהצלחה כמעט בכל איזורי הארץ, בקרקעות קלות וגם בקרקעות כבדות בתנאי שהאחרונות מנוקזות. בתקופת הניבה (אביב) משנים הפירות הירוקים את צבעם לצהוב ועם התגברות ההבשלה הופכים לכתומים. עץ שסק מורכב יניב כמות רבה של פרי כבר בגיל צעיר.

גואבה תותית – שיח ירוק עד ממשפחת ההדסיים. מוצא הגויאבה התותית בדרום מזרח אסיה. העץ בעל עלים מבריקים ופירות קטנים אכילים שאינם בעלי הריח האופיני לגויאבה. השיח מגיע לגובה של 3-4 מטרים והפרי מתאים לריבות ולקינוחים.

גויאבה – שייך למשפחת ההדסיים ומקורו באמריקה הלטינית. כיום נפוצה הגויאבה במספר גדול מאוד של ארצות טרופיות וסוב טרופיות. העץ עמיד לתנאי האקלים הישראלי ואינו דורש הרכבה. הגואיבה מניבה פרי בגיל צעיר יחסית. הפרי בעל ריח חזק ומיוחד האהוב על חלק מהאנשים ושנוא על אחרים. הפרי לבן מבפנים, מתוק ועשיר בויטמין C.

מינים נוספים של עצים טרופיים וסוב טרופיים הגדלים בישראל: מקדמיה, פסיפלורה, תפוח הורד, עץ הלחם, עץ הצימוקים היפאני, מנגוסטין, ספוטה ואגוז קשיו.