עץ מנגו

עצי מנגו מהסוגים מיה, שלי, טומי אטקינס, עומר, נועה, איה וזנים נוספים

עץ מנגו הנו עץ פרי סוב טרופי, מקורו ככל הנראה בדרום מזרח אסיה. נפוץ גם בדרום אמריקה ובאיזורים שונים של אפריקה. לישראל הובא במחצית המאה שעברה. לאחר תקופת התאקלמות התאזרח המנגו בחלקים נרחבים של הארץ. המנגו רגיש לקרה ומתפתח היטב באיזורי אקלים חם, בייחוד באיזורים בהם משרע הטמפרטורות קטן. במשתלה ניתן למצוא שתילי מנגו מורכבים במגוון זנים מובחרים על כמות עמידות.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

הפרי

עץ המנגו מניב בחודשי הקיץ. הפרי, גדול יחסית וגודלו ומשתנה מזן לזן. משקלו של פרי יפה כ 800 גרם עד קילו אחד – בהתאם לזן. הפרי עשיר בברזל, מתוק וטעים לעיתים מכיל סיבים (הבהרה: מדובר על סיבים קטנים שלעיתים נתקעים בין השיניים ולא על סיבים תזונתיים). קיימים זנים של מנגו בלי סיבים כמו למשל המיה.

עץ מנגו מיה

קיימים מספר זני מנגו. העיקרי והמפורסם שבהם הוא מנגו מיה – זן מתוק מאוד, ללא סיבים ולפיכך גם אהוב ביותר על הצרכנים. בנוסף לכך זן זה נחשב זן מבכיר המבשיל ומוכן למכירה ראשון מכל הזנים. על הצד הפחות חיובי יש לציין כי הפרי יחסית קטן (כ 800 גרם ליחידה).

טומי אטקינס

מבשיל אחרי המיה. נפוץ למדי, מתוק ומכיל מעט סיבים בפרי.

זנים נוספים של מנגו

קיט, קנט, פלמר, קסטורי, היידן (נקרא לעיתים האדן), שלי. זנים חדשים: נועה, איה. לכל אחד מהזנים מאפיינים שונים של גודל , צבע, טעם, חיי מדף, ומועד הבשלה שונים.
בעבר ניטעו בארץ מטעים מעורבים ממספר זנים של שתילי מנגו. כיום נוהגים להתרכז במספר מצומצם של זנים עיקריים.

המנגו הישראלי מיוצא לאירופה ומתמודד בהצלחה בשווקי אירופה מול מיטב התוצרת של ספרד, ברזיל ומדינות נוספות.

העץ, במידה ואינו נגזם יכול להתפתח לגבהים של 5 מטרים ללא קושי, תלוי בזן, קיימים זנים קטנים יותר כגון השלי וישנם כאלו המתפתחים לגובה רב. על מנת להקל את הטיפול והקטיף של עצי מנגו, נוהגים לגזום את העצים ולשמור על גודל עץ נוח לעבודה.

גידול עץ מנגו

הטיפול במנגו אינו מורכב ואינו מצריך טיפולים וריסוסים מיוחדים. יש לשתול את העץ באיזור מואר, לאפשר לו אדמה עמוקה להתפתחות (אינו מתאים לגידול בעציץ) והחל מחודש אפריל יש לספק לו חומרי הזנה (קומפוסט או דשן כימי) עד לחודש נובמבר.

מערכת השורשים

למנגו שורד שיפודי המעמיק באדמה ולא ציצת שורשים שטחית המתפרשת לצדדים. לפיכך ניתן לשתול עצי מנגו ליד בתים, מדרכות או תשתיות אחרות ללא חשש לנזק. יחד עם זאת, העץ אינו מתאים לגידול בעציץ שכן לא קיים עציץ בגודל סביר שיכול להכיל את השורשים ולאפשר לו התפתחות תקינה.

מועד שתילה מועדף: אביב קיץ (באיזורים חמים כמו בקעת הירדן למשל ניתן לשתול גם בסתיו). חשוב לציין כי במרבית איזורי הארץ אין מניעה לשתול את העץ במהלך כל עונות השנה.

מהו עץ מנגו מורכב ומה החשיבות עבורך?

קיימות מספר שיטות לריבוי עצי פרי: עצי תאנה ועצים נשירים נוספים מרובים באמצעות ייחורים, בננה מרובה ע”י חוטרים הגדלים מקנה השורש של צמח האם, עץ ליצ’י מרובה בשיטה הנקראת הברכות אויר וכיום גם נעשה שימוש נרחב בתרבית רקמה לריבוי של מספר סוגי עצים. המשותף לכל השיטות הללו הוא שלצאצאים תכונות זהות לצמח האם ממנו נוצרו. בניגוד לכל השיטות שהוזכרו קודם, ריבוי המנגו נעשה ע”י זרעים. מזרע המנגו יתפתח עץ אשר תכונותיו יהיו שונות מתכונות העץ עליו גדל הפרי. קיים סיכוי נמוך שהעץ הצאצא יהיה פורה כמו עץ האם. גם אם יניב פרי, הרי שאיכות הפרי, טעמו, כמות הסיבים שבו והכמות הכללית של פרי על העץ הבוגר אינן מובטחות ואף קיימת סבירות גבוהה שאחד או יותר מפרמטרים אלו לא יהיה תקין.

לשם פיתרון בעיה זו מרכיבים את עצי המנגו. ההרכבה מבוצעת בתוך מבני הגידול הסטנדרטיים כמוהם ניתן למצוא בכל משתלה, כאשר הכנה (עץ הבסיס) הנה מסוג מסויים אשר הומלץ ע”י משרד החקלאות והרוכב (הזן המורכב-החלק העליון של העץ המעניק לפרי את תכונותיו) הנו זן פורה ומובחר אשר נבחר בקפידה ויבטיח כי העץ שלכם יניב פרי רב ואיכותי. ניתן להרכיב גם עצים בוגרים אולם הרכבת שתילי מנגו צעירים במשתלה, לפני העברתם לשטח הגידול, קלה משמעותית והיא השיטה הנכונה בייצור שתילים לנטיעה מסחרית.

פעולת ההרכבה הנה פעולה יחסית מסובכת הנעשית על ידי בעלי מקצוע מיומנים. זו הדרך הנכונה לייצר עצי מנגו טובים. פעולת ההרכבה מותירה על גזע העץ צלקת קטנה בצורת האות V. בבואכם למשתלה בקשו לראות את סימן ההרכבה על גזע העץ.

זן הכנה הנפוץ ביותר לשימוש חקלאי ואשר בו נעשה שימוש גם במשתלת ויניק היא: 13/1 המתאפיינת בעמידות גבוה יחסית לקרקעות גירניות (במקרה זה עד 15% גיר לכל היותר) ומעניקה לעץ המנגו בסיס חזק ועמיד.

לחץ כאן לקטלוג עצים סובטרופיים